תואר ראשון
לימודי תואר ראשון BA, איפה לומדים? מה לומדים? באיזה מכללה? ואיך בוחרים תואר אקדמי שיהפוך למקצוע?
פעם, הזכאות לתעודת בגרות מלאה ו-12 שנות לימוד היתה התנאי הבסיסי בכדי ש"יצא ממך משהו", כמו שההורים נהגו לומר. כיום, יותר ויותר מקומות תעסוקה יטענו שהתנאי הבסיסי לשם הצלחה בקריירה כזו או אחרת הוא הזכאות לתואר ראשון כלשהו. למעשה, להפוך לאקדמאי בישראל של ימינו זה כבר לא איזה הישג מרשים ונדיר במיוחד, כי אם עוד תנאי בסיסי שמצופה מכל מי שרוצה להתקדם במגזר הציבורי, במגזר העסקי, בצבא ההגנה לישראל, בתחומי הטיפול השונים ולמעשה כמעט בכל מקום. אז מה שקורה, במרבית המקרים, הוא שמסיימים את התיכון, מתגייסים לצה"ל או לשירות לאומי, בסיומם טסים לאיזה "טיול של אחרי צבא" וכשחוזרים, בערך בגיל 22-24, הגיע הזמן ללימודי תואר ראשון. מה כדאי ללמוד? איפה לעשות זאת? האם לשלב שני חוגים ולעשות תואר דו חוגי או שמא להסתפק בתואר חד חוגי? כלל השאלות הללו הן רק חלק מהשאלות שצפות בתחילת הדרך לבחירת המסלול האקדמי עבורכם, ומדובר בשאלות שהתשובות להן הן אינדיבידואליות לחלוטין. על כל אחד להכיר את המונחים השונים בתחום התארים האקדמיים וזאת בכדי להגיע לבחירה מושכלת ואידיאלית שנעשית לאחר מחשבה ולא מתוך קלות דעת.
בדיוק לשם כך, ריכזנו עבורכם את המידע בעמוד זה – מורה נבוכים לאקדמאי המתחיל:
כמה זמן אורך התואר הראשון?
לימודי תואר ראשון הם לימודים שנפרסים במרבית המקרים בין 3 ל-4 שנות לימוד אקדמיות, כאשר כל שנת לימוד אקדמית כוללת כברירת מחדל 2 סמסטרים. כמובן שישנן גם מתכונות לימוד ייחודיות שכוללות מסלול ארוך יותר באופן משמעותי, כדוגמת לימודי רפואה או וטרינריה, אך מדובר גם במסלול מאוחד של תואר ראשון, שני ושלישי במסלול של קרוב ל-8 שנות לימוד. במרבית מסלולי הלימוד לתואר ראשון, הלימודים מסתכמים בשלוש עד ארבע שנות לימוד, וזאת כמובן בהנחה שהסטודנט עמד בכל שנה במחוייבות הנדרשות ולא פרס את התואר על פני תקופה ארוכה יותר. ישנם לא מעט מקרים שבהם הסטודנטים פורסים את התואר שלהם על פני תקופה ארוכה יותר של לימוד. זה יכול לקרות כתוצאה מנכשלים בבחינות שגרמו לכך שלא סיימו קורס שמוגדר כקורס חובה ולכן עליהם להשלים את אותו הקורס בשנת הלימוד הבאה. זה יכול לקרות גם כהחלטה יזומה של הסטודנט שעובד במשרה מלאה או חלקית ובוחר לפרסום את הקורסים על פני שנת לימוד נוספת ובכך לרווח את מערכת השעות ולשלב את העבודה במקביל לכך. כמו כן, רבים מהסטודנטים שהם גם הורים לילדים נאלצים לעשות זאת, מאותה הסיבה.
איזה תארים מתקדמים נוספים יש לאחר מכן במסלול האקדמי?
לאקדמיה, ברחבי העולם כולו ובתוך כך גם בישראל, יש נטיה טבעית למדי והיא להפוך חלק נכבד מתלמידי התואר הראשון לאנשי מחקר שימשיכו באקדמיה גם לתארים מתקדמים ואולי אף יפתחו קריירה אקדמית משגשגת. ואכן, יש לא מעט בוגרים של תואר ראשון (תואר בוגר – B.A.) שבוחרים במסלול אקדמי זה וממשיכים גם לתואר שני (תואר מוסמך – M.A.) או לתואר שלישי (דוקטורט). יחד עם זאת, מרבית התלמידים שבוחרים להמשיך לתואר שני או שלישי לא בהכרח עושים זאת מתוך מטרה להפוך לחוקרים, אלא עושים זאת כי הם אוהבים ללמוד ולהעשיר את הדעת, או לחלופין עושים זאת משום שתארים אלו חשובים גם בשוק התעסוקה – מעלה את השכר במרבית המקרים, מוסיף רבות למוניטין ולקורות החיים וכדומה.
מה זה נקודות זכות (נ"ז, נק"ז)?
נקודת זכות היא היחידה הבסיסית ביותר לחישוב הזכאות לתואר אקדמי. נקודת זכות היא המדד ל"משקל" של קורס מסויים או סדנה – כך למשל, קורס שכולל 2 שעות לימוד אקדמיות (פעם אחת בשבוע) יהיה בדרך כלל קורס של 2 נקודות זכות, ואילו קורס הכולל 4 שעות לימוד אקדמיות (פעמיים בשבוע) יהיה בדרך כלל קורס של 4 נקודות זכות. למעשה, הפקטורים המרכזיים שמשפיעים על מספר נקודות הזכות של קורס הם: מספר שעות הלימוד השבועיות, אורך הקורס (סימסטריאלי או שנתי), האם כולל שעות תרגול או לא והיקף הבחינה או עבודת הגמר בסיום הקורס. כמות נקודות הזכות שבדרך כלל מרכיבה תואר ראשון היא 120 נקודות זכות. מה שכן, יש לא מעט מסלולים שמצריכים יותר מ-120 נקודות זכות לקבלת התואר הראשון – למשל, בתחומי ההנדסה דורשים במקרים רבים כ-150 נקודות זכות ואולי אף יותר.
מה זה תרגול? מה ההבדל בין שיעור לתרגול?
אפשר לחלק בצורה גסה את לימודי התואר הראשון בין השיעורים לתרגולים. השיעורים הם בדרך כלל הרצאות עם מספר גדול של תלמידים (יכול להגיע גם ל-300 איש באולם הרצאות) שמעבירים סגל ההוראה, שהוא פעמים רבות החוקרים עצמם של התכנים אותם הם מלמדים. קשה מאוד באולמות ובכיתות כה גדולות לשאול שאלות, להתייחס לקצב האישי של התלמידים וכדומה. בדיוק בגלל זה, במרבית הקורסים המרכזיים בתואר ישנם גם תרגולים, שאותם מנחים המתרגלים שהם למעשה עוזרי ההוראה של המרצים (פעמים רבות סטודנטים משנה מתקדמת יותר בתואר הראשון, או תלמידי תואר שני / שלישי). התרגול מתבצע בכיתות קטנות יותר בהגדרה – בדרך כלל עד 40 תלמידים בכיתה לכל היותר, ובכך ניתן לשאול אינספור שאלות ללא מבוכה, ניתן לעקוב אחר קצב ההתקדמות האישי של התלמיד וכדומה. למתרגלים חשיבות עליונה משתי סיבות מרכזיות: ראשית, הם אלו שמלמדים בתכלס את הטכניקות והטיפים השונים, אלו שמבהירים את התוכן הלימודי ואלו שפונים אליהם במרבית המקרים במיילים לפני הבחינה. שנית, הם בדרך כלל גם אלו שבודקים את המבחנים ואת העבודות במהלך ובסיום הקורס. כלומר, הם יקבעו את הציון הסופי שלכם בקורס! תבחרו מתרגלים עם המלצות, באם יש כאלה, ולא תצטערו על כך.
מה זה סילבוס?
סילבוס הוא ההגדרה המקצועית הלועזית ל"תוכנית הלימוד". למעשה, לכל קורס אקדמי יש סילבוס מובנה מראש, שנכתב על ידי המרצה ועוזרי ההוראה שלו, ומהווה כתיאום ציפיות למול התלמידים. יצויין, כי לסילבוס יש ערך של חוזה בין המוסד לבין הסטודנטים – ולכן, אם לא מצויין אחרת בהערת צד, לא ניתן לבצע שינויים בסילבוס לאורך הקורס.
האם תואר ראשון = מקצוע? לא תמיד.
תואר ראשון, במרבית מהתארים המוצעים במוסדות האקדמיים השונים, לא בהכרח מבטיח מקצוע בסיומו. מדובר בטעות תפיסתית שגורה שחשוב ליישב בטרם ההרשמה ללימודים. כשסטודנט לרפואה מסיים בהצלחה את התואר, הוא רופא. כשמהנדס חשמל מסיים בהצלחה את התואר, הוא מהנדס חשמל. אך לא תמיד יש קורלציה בין התואר הראשון למקצוע. כך למשל, בוגר תואר ראשון ביחסים בינלאומיים הוא לא שגריר או צוער מטעם משרד החוץ בסיום הלימודים. בוגר תואר ראשון במנהל עסקים הוא לא מנהל עסק בסיום הלימודים. בוגר תואר ראשון בכלכלה הוא לא כלכלן בסיום הלימודים. מדובר בתעודה עם משקל רב במיוחד, אך בכדי לקבל מקצוע של ממש בשוק התעסוקה יש צורך בצבירת ניסיון, בהתברגות לתפקידי מפתח וכדומה עם סיום הלימודים (או כבר במהלכם).
חשוב לקחת בחשבון שהנתונים השונים שהוצגו (משך התואר, כמות נקודות הזכות וכדומה) הם נתונים דינאמיים שמתשנים בין מוסדות הלימוד האקדמיים השונים, וכן משתנים מתקופה לתקופה וזאת במסגרת הפקות לקחים בקרב מוסדות הלימוד, עקב שינויים בביקוש בתחומים השונים וכתוצאה ממגוון שיקולים נוספים. לכן, חשוב לבחון כל מקרה לגופו, וזאת למול מוסדות הלימוד השונים.