קלינאי תקשורת הוא מי שבפועל מסייע בבעיות שמיעה, דיבור, הגייה, ליקויי למידה ושפה, על מנת שמטופליו יוכלו לשפר את בעיות התקשורת וכנגזרת של כך גם את איכות חייהם. קלינאי תקשורת אף מסייע בשיקום ומניעה של בעיות מסוג זה.
לימודי תואר ראשון בקלינאות תקשורת, הינם לימודים אקדמיים של מקצוע שהוא פארא רפואי, העוסק באבחון של ילדים ומבוגרים להם הפרעות תקשורתיות שמקורן בבעיית דיבור או שמיעה. כך למשל, אנשי המקצוע מטפלים בילדים המגמגמים או בעלי הפרעות דיבור, באילמים, ובמבוגרים או אנשים להם בעיות שמיעה, כמו גם בחירשים.
|
|
לימודי תואר ראשון בקלינאות תקשורת, הינם לימודים אקדמיים של מקצוע שהוא פארא רפואי, העוסק באבחון של ילדים ומבוגרים להם הפרעות תקשורתיות שמקורן בבעיית דיבור או שמיעה. |
|
|
מטרת לימודי תואר ראשון בקלינאות תקשורת
מטרתם של לימודי תואר ראשון בקלינאות תקשורת, היא להקנות את הכלים והידע התיאורטי והן המעשי, הנדרשים על מנת לטפל בבעיות שפעה, דיבור, שמיעה ומה שביניהם, כאשר לטיפול רבדים רגשיים, פיזיים, נוירולוגיים והתפתחותיים (בעיקר כשמדובר בילדים בגיל הרך), כמו גם פסיכולוגיים וקוגניטיביים.
מה לומדים בלימודי תואר ראשון קלינאות תקשורת?
לימודי קלינאות תקשורת מתפרשים על פני כשלוש שנים שבמהלכן, הסטודנטים מתנסים אף במסגרות שונות, שיקומיות ואחרות, המקנות להם ניסיון פרקטי, מלבד הלימודים התיאורטיים הנלמדים. הלימודים כוללים בתוכם מגוון קורסים תיאורטיים בנושאים כמו פתולוגיה, גנטיקה, פסיכולוגיה, סטטיסטיקה, פיזיקה, אנטומיה, מדעי החיים, התפתחות השפה והקול, הפרעות בדיבור ובשפה בקרב ילדים ובקרב מבוגרים, תרגילי והפרעות קול, אודות מכשירי שמיעה, בלשנות ועוד.
עידוד רפואה מונעת גם בתחום קלינאות התקשורת
במהלך הלימודים, מקבלים הסטודנטים את המידע והכלים שמאפשרים להם לבנות מגוון תוכניות עבודה ופעולה בתחום של הרפואה המונעת, עבור קהלים ספציפיים שלהם עשויה להיווצר הפרעה תקשורתית בשל עיסוקם. למשל, מורים, מרצים וזמרים כקבוצות ולהן סיכוי גבוה לסבול מצרידות; או אנשים העובדים בתחום חיי הלילה, מוסיקאים המרבים להופיע, אנשים העובדים פיזית בתחום הבניין או כאלו העוסקים בתחום האקוסטיקה, לכל אלו, סיכויים גדולים לנזקי שמיעה עקב חשיפתם המרובה לרעש.
תעסוקה שלאחר הלימודים בתחום קלינאות התקשורת
בתום לימודי תואר ראשון בקלינאות תקשורת, לבוגרים מספר אפשרויות להשתלבות בתחום, התלויות אף בתחום בו יבחרו הם להתמקד – בעיות דיבור או שמיעה. ביכולתם להפוך למטפלים עצמאיים, או לעבוד במסגרת מערכת הבריאות - בבתי חולים, מכונים או מרפאות. כמו כן, ביכולתם לפנות למערכת החינוך ולעבוד בבתי ספר - בין אם מדובר במסגרת חינוך רגיל או מיוחד. הם יכולים להצטרף לשורותיהן של עמותות רלוונטיות דוגמת אקי"ם ועוד.