למה ללמוד יידיש?, קורס יידיש, לימודי יידיש

תכניות לימוד מיוחדות

ימים פתוחים

מיקום בארץ:

למה ללמוד יידיש?

מערכת ToStudy
|
09/03/2011
|
00:00
|
4356 צפיות

עד לפני כמה שנים שימוש בשפת היידיש היה גורר תגובות לא ממש נעימות של לעג והשתוממות. ההגייה העתיקה והקולות המושמעים על ידי דובריה צרמו לא פעם לצברים הישראלים שהחליפו אותה ללא היסוס בעברית והתייחסו אליה בזלזול. עוד בשנות הקמתה של המדינה זוהתה השפה עם בני מעמד נמוך ונבער ואפילו דוד בן גוריון, שלא בדיוק נולד בארץ, טען פעם כי זוהי שפה זרה וצורמת. גם כיום המצב אינו מזהיר, אך סימני השינוי מורגשים באוויר.

עובדות לא מעודדות
העובדות לגבי שפת היידיש בימינו אינן מעודדות. מספר דוברי השפה בחיי היומיום בעולם כולו עומד על כמה עשרות אלפים, רובם חרדים ומקצתם חילונים מבוגרים וזקנים. בישראל דוברים יידיש כמה אלפי אנשים בלבד, והשימוש בה רווח בעיקר בתוך העדה החרדית. ישנם עוד מאות חילונים בעלי ידע פאסיבי של השפה שאינם עושים בה שימוש תדיר או שמכירים אותה ברמה בסיסית ביותר. ועם זאת, ניצני שינוי בגישה לשפה מתחילים להיראות במקומות שונים בארץ.

על המשמר
לאט לאט מתגלים כיום מומחי יידיש וכאלה המנסים לשמור על השפה ולהחזיר לה את הכבוד הראוי. שמואל עצמון הוא מנהל תיאטרון "יידישפיל" שמציג מחזות והצגות ביידיש בלבד. הוא מתגאה בעבודה רציפה של יותר מעזרים שנה ובגידול עצום במספר ההצגות והצופים השנתי. גם אברהם נוברשטרן, חוקר ספרות ומנהל את "בית שלום עליכם" המציע קורסים ללימודי יידיש, מתגאה בכמה מאות של תלמידים המשתתפים בקורסים ללימוד השפה.

אנשים רגילים לגמרי
הניסיון להתחקות אחר מאפיינים של אלו שמחליטים כיום ללמוד יידיש לא מוביל לתוצאות ממשיות. מסתבר שביניהם נמצאים אנשים רגילים, מכל המינים והסוגים. בין השאר ניתן למצוא שם תל אביבית ממוצא ירושלמי כבת חמישים בת להורים ילידי הארץ, משפטן צבר בן עשרים ותשע בעל אופי נוסטלגי ואישה מבוגרת בת יותר משישים שהינה דור שני לניצולי שואה ומתקנת את חוויות הסתרת היידיש בזמן ילדותה.