ללמוד להתנהל כמוסיקאי

המילה האחרונה בעולם המוסיקה טרם נאמרה, האקורד האחרון טרם נוגן, ואולי משום שמדובר בתחום דינאמי בכל המישורים. כדי לחדור לתודעה צריך לעשות צעדים לא מעטים ובחכמה, כדי לבלוט בין המוני האמנים המוסיקאים כיום ולהצליח לאורך זמן. נדרשת טקטיקה מחושבת בעניין ולכן לא מעט יוצרים פונים אל מפיקים מוסיקליים על מנת שיובילו את הדרך להצלחה על פי תורתם ואמונתם. לעומת זאת, ישנם אמני אינדי שהפיקו את  יצירתם בפניה אל חברת תקליטים עצמאית, אולם כיום כדי להפיק במחיר מינימלי את הסינגל הבא – אפשר ללמוד איך לעשות את זה לבד. 

אולפן ביתי – התשובה לחברות התקליטים הותיקות
החדשנות בתחום הפקות מוסיקליות ביתיות החלה בסביבות שנות התשעים של המאה ה-20. מאז מכשירי האולפן הביתי הפכו זולים וזמינים יותר, והעבודה המוסיקלית על המחשב הביתי הפכה איכותית יותר. המחשב השכיח ביותר המשמש היום תקליטנים מקצועיים וחובבים הוא המקבוק פרו. על המחשב הזה, שחשוב שיהיה מצויד בכרטיס קול מצוין וזיכרון נרחב מתקינים את תוכנה לעריכת מוסיקה דוגמת קיובייס, אבלטון או נואנדו.

	הפקה מקצועית נבנית על אנשי האולפן בהם נעזרים בשלבי ההפקה השונים ועל המפיק.

כמה שירים להפיק?
שאלת השאלות היא בבחירת מספר השירים שעליהם עובדים. האם יספיק סינגל, EP או LP? אלבום בחוצה את קו ה- 40 דקות אמנם הפך בעל כרחו לאחת מברירות המחדל הנפוצות ביותר, אולם מחשבה מועילה בתחילה יכולה לייעל את העלויות לעומת הרווח או היתרון המקצועי שבעניין. האם להתמקד בשיר אחד ולהשקיע בו יותר, במספר שירים – מה שהופך להוצאה כלכלית ברגע ששולחים אותו להקלטה, למיקסינג ולמאסטרינג? רצוי לקחת בחשבון את המדיות שבהן הכול מתנגן; חברות תקליטים מזמן הפכו לאמצעי פחות מועדף מרשתות חברתיות ואתרים להשמעת אמנים. דווקא לסינגלים שהופקו עצמאית, ומזמינים להורדתם אפילו בחינם מגיעים יותר מהר לביתם של מאזינים, דוחפים את האמן להכרה נרחבת ויש אפקט של מיידיות.

להיעזר באנשי מקצוע מהתחום
הפקה מקצועית נבנית על אנשי האולפן בהם נעזרים בשלבי ההפקה השונים ועל המפיק. אמנם ניתן לעשות לימודי סאונד כדי לשלוט ברזי ההקלטה והתהליכים שבאים לאחריה, אולם ברמת ההפקה, רצוי לעבוד עם מפיק חיצוני אשר עוסק עם יוצרים מאותו סגנון מוסיקלי ויש לו ניסיון בתחום כך שיביא לגימור הרצוי של השיר, ואפילו יסייע בשיווק בהמשך בהתאם לקשריו ויכולותיו.