על מקצוע ראיית חשבון

בישראל, בשנת 1955 נוצר חוק המסדיר בתוכו את מקצוע ראיית החשבון – על פי חוק, הוקמה בארץ מועצת רואי חשבון בישראל – מועצה האחראית למתן רישיון עסק לאנשים אשר מעוניינים לעסוק במקצוע. מתן הרישיון אינו דבר של מה בכך, שכן המועצה מקיימת סדרת מבחנים שרק עמידה בהם ביחד עם תנאים נוספים תעניק לנבחן רישיון עסק בראיית חשבון.,חלק מאותם הוא קיום תקופת התמחות של שנתיים לפחות.כמו כן, חשוב לציין כי לימודים במוסדות מוכרים יכולים להוביל לפטורים מסוימים ממבחני מועצת רואי החשבון.

על ההתמחות
כאמור, תקופת ההתמחות נמשכת כשנתיים והיא נחשבת לתקופה קריטית בחייו של רואה החשבון לעתיד. בתקופה זו המתמחה מתמקצע בתחומים שונים במקצוע החשבונאות, ביניהם: ביקורת חברות, מיסוי, ייעוץ כלכלי, ביקורת מערכות מידע וכו´. רבים יתארו תקופה זו כתקופה המלחיצה ביותר בחייהם שכן בתקופה זו על רואה החשבון להקדיש את מרבית זמנו (אם לא את כל זמנו) לעיסוק בראיית חשבון על מנת להשלים את מכסת השעות היומית\שבועית שנדרשת ממנו אשר יכולה לעמוד על 16 שעות ביום!

	רואי חשבון מועסקים בשוק הישראלי במגוון של תפקידים.

תפקידו של רואה החשבון
רואי חשבון מועסקים בשוק הישראלי במגוון של תפקידים, שכן עם לימודי החשבונאות, ישלבו בדרך כלל הבוגרים מגוון של נושאים כגון: מנהל עסקים, כלכלה, משפטים וכו´, לימודים משולבים אלו יוצרים מצב שבו לבוגר יש מגוון תחומים אליו הוא יוכל להיכנס בראיית חשבון. בין התפקידים תוכלו למצוא: מנהלי כספים, כלכלנים, חשבים בחברות, יועצים פיננסיים שאותם יוכלו לעשות במגוון ארגונים, פרטיים או ממשלתיים כאחד (מס הכנסה, חברות ביטוח, חברות השקעות, בנקים וכו´).

משרדי רואי חשבון
כיום נהוג לסווג את כלל משרדי ראיית החשבון ל-2: משרדים גדולים ומשרדים קטנים. מבחינת הגדולים קיימים כיום כ-4 משרדים והם: ברייטמן אלמגור זוהר, קוסט פורר גבאי את קסירר, סומך חייקין וקסלמן קסלמן ושות´. ההתמחות במשרדים הגדולים, אשר שוכרות את שירותיהם של מאות מתמחים, יכולה להיות מעניינת מאוד שכן ייצא לכם להתעסק עם חברות ענק, חברות ציבוריות עבודות ייעוץ מורכבות וכן ביקורת פנימית, מיסוי וניהול סיכונים. עבודה במשרדים קטנים תכלול בתוכה בד"כ עבודה מלאה על תיק מתחילתו ועד סופו שכן החברות שתעבדו איתן יהיו קטנות יותר.