לאחר סיום תואר במשפטים

מרבית הבוגרים לתואר ראשון במשפטים ניגשו לתואר מכיוון שמלכתחילה ידעו כי ירצו לעסוק בעריכת דין: ייעוץ ללקוח, מתן שירותים משפטיים, ייצוג לקוח בפני ערכאה משפטית וכו´. ומה עם להיות עורך דין? ובכן, רק משפטן אשר שייך ללשכת עורכי הדין נחשב לאחד. ואיך תקבלי ללשכת עורכי הדין? עליכם להיות בוגרים לתואר במשפטים, לסיים התמחות של שנה, לעבור בהצלחה את בחינות הלשכה וכן, אסור שיהיה לכם עבר פלילי – רישום במשטרה ישלול מכם את האפשרות להתקבל ללשכה.

תחרות על המשק
במשק הישראלי, התחרות על משרת המתמחה היא גדולה מאוד שכן היחס בין עורכי דין לאוכלוסייה הוא מהגבוהים בעולם. יחס זה יוצר חשיבות רבה בממוצע הציונים של הסטודנטים, שכן יש יחס ישיר בין ממוצע הציונים (ובסופו של דבר התואר) לבין הסיכוי להשיג התמחות בפרקליטות, בית המשפט העליון או במשרדי עריכת דין ידועים. התחרות הרבה יוצרת גם מצב בו סטודנטים רבים מחפשים לשריין מקום להתמחות כבר בשנה השנייה שלהם ויש כאלה שאף הולכים לעבוד בעבודות טרום-התמחות.

	במשק הישראלי, התחרות על משרת המתמחה היא גדולה מאוד, היחס בין עורכי דין לאוכלוסייה הוא מהגבוהים בעולם.

לא הכול דבש
עם תחילה ההתמחות, יגלו סטודנטים רבים כי הלימודים שלהם לא הכשירו אותם לעבודה המעשית בתחום וכי כעת עליהם ללמוד הכול מההתחלה. לימודים מחדש יצריכו מהמתמחים שעות עבודה רבות כל יום שיכולות להגיע עד ל-12 שעות ביום ואף יותר. אולם, אין המשכורת תואמת את שעות העבודה שכן משכורתו הממוצעת של מתמחה היא נמוכה עד כדי 4000 ₪ בחודש. בהחלט, ניתן להסיק שעריכת דין אינה מקצוע לכל אחד ועליכם באמת לאהוב את הנושא לפני שאתם פונים לתואר.

הסוף להתמחות
עם סיום ההתמחות, יכולים כעת הבוגרים לגשת לבחינת הלשכה, אשר מתקיימת פעמיים בשנה ומתחלקת לנושאים שונים: מקרקעין, נזיקין וכדומה. כמו כן, חומר הלימודים בבחינת הלשכה אינו דומה לחומר הלימודים שבתואר ועל כן יש צורך להשקיע זמן רב, כחודשיים – שלוש של לימודים לפני שניגשים לבחינה. הצלחתם לעבור את הבחינה? מזל טוב! כעת את עורכי דין לכול דבר וכל שנותר לכם לעשות הוא למצוא מקום עבודה, ומקומות העבודה הם רבים ומגוונים: תכנון וניסוח חוקים, ייעוץ משפטי, ניהול מו"מ, מחקר והוראה ועוד.