תואר שני בפסיכולגיה

פסיכולוגיה היא גזע רב ענפים, אשר למרות שהינו תחום עתיר ידע ומחקר – עדיין לא נאמרה בו המילה האחרונה. מצד אחד הוא מכשיר חוקרים בפסיכולוגיה שמבצעים מחקרים על פלחי אוכלוסיה שונים ומצד שני הוא מכשיר מטפלים לטיפולים פרקטיים בקליניקה. ישנו ביקוש רב שמחמיר את תנאי הקבלה, ואל תנאי הקבלה הבסיסיים מתווספות בדרך כלל דרישות גם למכתבי המלצה ממרצי התואר הראשון, עמידה במבחן מתא"ם ועוד. מבחן המתא"ם יקבע גם לאילו מסלולי לימוד בפסיכולוגיה המועמד יכול להתאים.

אילו התמחויות בפסיכולוגיה קיימות?
ככל שמתעסקים עם בריאות הנפש ומחקרה, תחומי העניין משמשים כלים גם בתחומי עניין אחרים – כמו למשל ביולוגיה. תחום פסיכו ביולוגיה חוקר זכרון של המערכת החיסונית והשפעות התנהגותיות ועצביות על מערכת החיסון ותפישת הכאב, ישנה הפסיכולוגיה הקלינית – שכוללת בתוכה בין השאר גם את הפסיכופתולוגיה (למרות שגם תחום זה נלמד בנפרד), פסיכולוגיה קוגניטיבית – שנקשרת גם עם לימודי נוירו פסיכולוגיה ואפילו חוקרים בתחום מדעי החיים, בלשנות, פילוסופיה, ואפילו מדעי המחשב וישנם תחומי עניין נוספים.

	רק לאחר תואר שני ניתן להיות פסיכולגים.

מה עושים עם התואר השני בכל התמחות?
 בעוד בוגרי התואר הראשון בפסיכולוגיה יכולים לעסוק בתחום כיועצים ומדריכים במוסדות רפואיים לרוב – אולם לא כמטפלים מורשים, הרי שבוגרי התואר השני בפסיכולוגיה יכולים לעסוק איש – איש בתחום ההתמחות שלו כאשר הם יכולים לעבוד במשרדים ממשלתיים שונים ולטפל בפגועי הלם קרב, לחקור תופעות פסיכופתולוגיות שונות, לעבוד בקליניקות ביתיות או בתחנות לבריאות הנפש, לעבוד תחת שרביט משרד הרווחה והעבודה או תחת משרד החינוך ועוד.

מדוע צריך לעשות התמחות מקצועית?
ההתמחויות בפסיכולוגיה קלינית, שיקומית, רפואית וחינוכית היא המאפשרת למטפלים לעסוק בתחום ולטפל. על מנת להפוך למומחה בתחום, יש לעבור תקופת הכשרה אשר כיום עומדת על 4.5 שנים בהיקף של חצי משרה (או על פי הסדר שמשרד הבריאות יאשר). חשוב להדגיש שאת תקופת ההתמחות ניתן להתחיל במהלך התואר או לאחריו, בעיקר משום שאז ניתן לבחור את כיוון ההכשרה המתאים ואת המדריך החונך.