בשנים האחרונות ניכרת מגמת גידול משמעותית במספר מוסדות ההשכלה הגבוהה הפועלים בישראל, כמו גם בשפע מסלולי הלימוד שהינם מציעים. כך, קיימים כיום כמאה מוסדות אקדמיים המאפשרים נגישות לכלל האוכלוסייה. עם זאת, יחד עם היתרונות הרבים המלווים להיצע הרחב, כרוכים בו גם התלבטויות, שאלות ותהיות רבות. רבים מהסטודנטים לעתיד מוצאים עצמם מתקשים לבחור בין לימודים אוניברסיטאיים ללימודי מכללה ועבורם- ועבורם מספקת כתבה זו מענה.
לימודים באוניברסיטה
השקפת העולם עליה נשענו בעבר וממשיכות להישען גם כיום האוניברסיטאות היא, כי מוסד לימודי הוא בית חרושת לידע. האחרון מייצר את הידע תוך שימוש במחקר, שומר עליו, מעבד אותו ומנחיל אותו לצרכניו- הסטודנטים. יצוין, כי במקביל ליתרונות הרבים שמקנה דרך עבודה זו, עולה לעיתים הטענה כי מאחר והמחקר נמצא בראש מעייניה של האוניברסיטה, לא מתקיים טיפוח אופטימלי של הסטודנטים הלמדים. עוד יש להזכיר, כי לעומת מוסדות אקדמיים אחרים, אוניברסיטאות מאגדות מספר רב של סטודנטים וסגל אקדמי, שפע של חוגי ומסליל לימוד ושטח קמפוס עצום. בישראל פועלות שמונה אוניברסיטאות רשמיות, והן האוניברסיטה העברית; אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת תל אביב; אוניברסיטת בר אילן; אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע; האוניברסיטה הפתוחה; מכון ויצמן לתארים מתקדמים; והטכניון, השוכן בחיפה.
לימודים במכללה
מכללות אזוריות
כלל המכללות החלו את דרכן הסטודנטיאלית כשלוחה של אוניברסיטת-אם, וזאת מתוך רצון להגדיל את נגישותם של תושבי הפריפריות להשכלה גבוהה. עם התפתחותן של המכללות זכו רבות מהן באישור המל"ג לפעול באופן עצמאי והוגדרו כמכללות אזוריות. כך, מציעות האחרונות, בדומה לאוניברסיטה, לימודי תואר בתחומים מגוונים, אך בתנאי סף נמוכים יותר מאלה שמציבה שכנתן המסיבית. את איכות הלימודים במכללה האזורית יש לבחון בהתאם למוסד הלימודי, וזאת משום שסגל המרצים, אופי הלימודים ואף המסלול/התכנית עשויים להשתנות מאחד למשנהו. על אף האמור, סטודנטים רבים מעידים כי היחס שאותו קיבלו מהסגל האקדמי במכללתם היה חם, אישי ומקצועי.
מכללות טכנולוגיות
בראשית דרכן הוגדרו מרבית המכללות הטכנולוגיות כבתי ספר מקצועיים המעניקים הכשרה תעודתית/הנדסאית. התפתחותן הרבה במשך השנים יצרה אופציה חדשה ולא מוכרת בקרב המכללות-והיא קבלת תואר B.Tech בטכנולוגיה ואף B.Sc במדעים- אשר ניתנו עד לא מזמן רק על ידי אוניברסיטאות. מבחינת אופי הלימודים, העומס המאפיין את המכללות הטכנולוגיות הוא המסיבי ביותר מבין כלל המכללות, ובהתאם לכך גם חתך האוכלוסייה בהן דומה יותר לחתך האוניברסיטאי-ריאלי.
מכללות פרטיות
המכללות הפרטיות הראשונות שהוקמו היוו מענה עבור הרצון להוציא את לימודי המשפטים המבוקשים אל מחוץ לכותלי האוניברסיטה. בפועל, המכללות הפרטיות מוגדרות כעמותות שלא למטרת רווח, ובהן ניתן למצוא כיום מגוון רחב של מסלולי לימוד לצד תארי המשפטים, דוגמת מנהל עסקים, מדעי ההתנהגות ומחשבים. ארבעת המכללות הפרטיות המרכזיות בישראל הן הקריה האקדמית, המכללה למנהל, המרכז הבינתחומי בהרצליה ומכללת נתניה. לכולם קמפוסים גדולים, יחסית, מספר רב של סטודנטים ושפע חוגים. בכל הנוגע לשכר לימוד, האחרון ידוע כיחסית גבוה, וזאת לאור העובדה שמדובר במכללה פרטית.