המודעות הגוברת בשנים האחרונות למצבן של אוכלוסיות בעלות ליקויים שונות תרמה גם להיכרות עם המילה נגישות, שבכללה מתייחסת למידת ההתאמה של מערכות שונות לצורך שימושם של מגוון רב ככל הניתן של אנשים. למרות המודעות והערנות תחום הנגישות עודנו לוקה בחסר, ויש לנו עוד דרך ארוכה לעשות עד שנוכל לקרוא לעצמנו מדינה ידידות ונגישה לכלל סוגי האוכלוסייה באשר הם.
פסיכומטרי נגיש
המכון לקידום החרש, הנאבק לטובת הנגשת ההשכלה הגבוהה, הציב כמטרה עליונה את המשוכה שנקראת בחינה פסיכומטרית שעומדת לרועץ בין החרשים וכבדי השמיעה לבין רצונם לרכוש השכלה גבוהה כפי שמגיע להם. במתכונתה הנוכחית, רחוקה הבחינה הפסיכומטרית מלהיות נגישה לחרשים ולכבדי שמיעה, וכך נמנעת מאוכלוסיה שלמה האפשרות ללמוד, על אף רצונה ויכולותיה הגבוהות.
מהו פסיכומטרי לא נגיש?
חלק הארי שממנו מורכב הבחינה הפסיכומטרית מושתת על התמצאות ושליטה בשפות אנגלית ועברית, ולצורך אומדן התמצאותם של הנבחנים בשפות אלה, משתמשת הבחינה בכלים שמתאימים יותר למי שאינו מתקשה בשמיעה. חרשים ולקויי שמיעה לא יכולים להימדד באותם פרמטרים שאותם מודדים אדם בעל שמיעה תקינה. בעוד שילד שומע רוכש את השפה בין היתר דרך השמיעה, נאלץ הילד החרש או כבד השמיעה ללמוד את שפתו בדרכים עקיפות, מה שמצריך תהליך למידה ארוך יותר.
חשיבותו של קורס פסיכומטרי לחרשים וכבדי שמיעה
המכון לקידום החירש התמקד בשתי חזיתות, מצד אחד הוא פועל על הטווח הארוך מתוך שאיפה "לתפור" מבחן ייעודי, נגיש ומתאים עבור אותה אוכלוסיה, ואשר מבחן זה יאפשר לה לתת ביטוי ליכולות שלה בדרכים שהפעם יותאמו ויהיו לה נגישות, וכך למעשה להסיר את אבן הנגף שעומדת בפני מי שמעוניין לרכוש השכלה גבוהה אך אינו יכול. המטרה לטווח קצר היא חניכת קורס פסיכומטרי שמותאם לכבדי שמיעה ולחרשים גם מבחינת תקשורת וגם מבחינת שיטות הלמידה הייחודיות שלו.