איך להכין תקציב למחקר?

תקצוב מחקר והוראה של אוניברסיטאות מתבצע באמצעות הועדה לתכנון ולתקצוב – ות"ת של המל"ג. התקציב הזה מורכב מקצתו משכר הלימוד של הסטודנטים כשסך התקציב מושקע בערוץ של השתתפות ישירה – הפניית תקציבים לאוניברסיטאות כדי שאלו תשקענה על פי מודל התקצוב שלהן, וערוץ של השתתפות עקיפה – תקציבים שמופנים לחוקרים באמצעות קרנות מחקר. התקציבים יופנו לרכישת ציוד, פיתוח תשתיות מחקר ועוד. מרכיב המחקר יקבע לכל מוסד לימודים באופן שונה ולפי קריטריונים שנקבעו מראש. עיקר הקריטריונים עומד על זכייה בקרנות מחקר שהן תחרותיות או בלתי תחרותיות, מספר תלמידי דוקטורט, לפי הפרסומים המדעיים של הסגל, רמת השפעת המחקרים ועוד.

קרנות שונות למימון המחקרים
ישנן קרנות מחקר שונות בישראל המתחרות זו ביוקרת זו, כשהקרן הלאומית למדע משמשת כקרן המחקר המרכזית במדינת ישראל לצורך מימון מחקרים בסיסיים. הקרן הזו הפכה לעצמאית משנת 1995 ופועלת באמצעות הנהלה אקדמית, מועצה וועד מנהל. 

רשויות מחקר ופיתוח באוניברסיטאות
לכל אוניברסיטה בישראל ישנן יחידות מנהליות שפועלות כרשויות מחקר אשר תפקידיהן סובבים סביב ניהול התקציב למחקר באוניברסיטה, מעקב ודיווח אודות התקציבים, סיוע בהשגת תקציבי מחקר ועוד. רשויות מחקר אלו גם מגייסות תקציבים מגורמים בין לאומיים מגוונים, כמו גם האיחוד האירופי, קרן ה-NSF האמריקאי, ה-DIP ועוד.

	איך להכין תקציב למחקר? כדאי להכיר את כל הכלים כדי להשיג מימון למחקר בסיסי או יישומי.

ההבחנה בין "מחקר בסיסי" ל"מחקר יישומי"
ההבדל המהותי בין מחקר בסיסי למחקר יישומי הוא מהות המחקר; המחקר הבסיסי עוסק בשאלות סקרנות ומנסה להבנות מודלים לתופעות שונות לפי השיטה המדעית. המחקר היישומי מנסה להעניק פתרונות לבעיות. לפיכך, בדרך כלל לימודי הנדסה, הרפואה, המשפטים והניהול כלולים בתוך מחקרים יישומיים רבים בעוד מחקרים במדעי הטבע והרוח יעסקו במחקרים בסיסיים.

קידום מחקרים בסיסיים לעומת יישומיים
בדרך כלל, התקציבים מופנים כלפי המחקרים היישומיים אשר מאפשרים לענות על אינטרסים – בין היתר גם כלכליים ועסקיים כמו למשל בפרויקט הקמת מכון פיתוח וקידום המחקר היישומי בתחום החדשנות התחבורתית בישראל. כאשר מדובר על מחקרים בסיסיים בדרך כלל החוקר או בעל תואר שני או שלישי נאלץ לפנות לקרנות שונות גם באופן עצמאי לצורך מימון כמו גם למדען הראשי ולמשרדים שונים.