גמול השתלמות

ב-10 במאי 1979 נחתם הסכם בין נציבות שירות המדינה לבין הסתדרות ההנדסאים והטכנאים. מטרת ההסכם בזמנו, היתה להעלות את המוטיבציה של אותם הנדסאים שהשכלתם והידע המקצועי שלהם חורג מעבר לנגזרת תפקידם. העלאת המוטיבציה נעשתה באמצעות תוספת שכר למשכורתם שנקרא "גמול השתלמות". ככל שנקפו השנים, הרעיון מצא חן בעיניי איגודים מקצועיים נוספים שגמרו אומר והצטרפו תחת אותו הסכם ואף הסכמים ייחודיים נוספים נחתמו בהדרגה גם עם איגודים מקצועיים אחרים. כיום, בעלי תפקידים רבים בכל הסקטור הציבורי יכולים להיות שותפים להטבת גמול ההשתלמות. וכן, במגוון תפקידים במסגרת שירות הביטחון והמשטרה ובמקצועות הוראה, הנדסה, מדעי הטבע ועוד.

ישנם שני סוגי גמולי השתלמות:
גמול השתלמות א´ - קורסים והשתלמויות מקצועיים בהיקף של ‎ 400 שעות לימוד. כאשר הדרישה היא לסיים את הלימודים תוך 5 שנים מרגע הגשת הבקשה.
 
גמול השתלמות ב´ - קורסים בהיקף של 400 שעות, כאשר גם כאן, הדרישה הינה לסיים את הלימודים תוך 5 שנים מרגע הגשת הבקשה. אין אפשרות לקבל פטור וזיכוי על חשבון קורסים ששימשו בעבר לטובת קבלת הגמול הראשון.

ישנם כמה פרמטרים שחייבים להתקיים כדי לאותו עובד יהיה זכאי לגמול השתלמות:
כמות שעות- על העובד להרחיב את השכלתו ולצלוח השתלמויות מקצועיות בהיקף של 400 שעות לימוד פרונטאליות.
תחום לימוד ספציפי- לא ניתן ללמוד קורסים ולעבור השתלמויות בכל נושא שהוא אלא אך ורק תכני לימודי שהינם בזיקה לתחום הרחב של התפקיד אותו ממלא העובד.
טווח זמן- העובד מחוייב להשלים את לימודיו תוך חמש שנים ממועד הגשת בקשת הגמול לוועדת גמול ההשתלמות.
השכלה אקדמית- עובדים בעלי השכלה אקדמית המועסקים במקום עבודה אשר חתום על הסכם קיבוצי זכאים להגיש הבקשה לגמול השתלמות.

תעריפי גמול ההשתלמות
תעריפי גמול ההשתלמות הינם תעריפים שאינם נתונים לגמחתו של המעסיק או הארגון אלא הם בהתאם למחירון תעריפים הקבוע בחוק. מחירון התעריפים מתעדכן מידי שנה. גמול השתלמות א´ הינו ברוב המגזרים בגובה של כ330 ש"ח תוספת למשכורת. ישנם מגזרים בודדים כטכנאים או עובדים סוציאלים בהם התוספת הינה אף פי שלוש. בעוד שגמול השתלמות ב´ מהווה בין 330- 430 ש"ח תוספת למשכורת בהתאם לדרגה המקצועית אותה צלח העובד.

ישנן כמה תועלות מובהקות בבסיס הרעיון של תגמול השתלמות:
ראשית, הארגון ירוויח כוח אדם יותר מקצועי ומיומן ששולט היטב בתחום מומחיותו. שנית, ניתן יהיה לשים את היד על הדופק ולעדכן את הידע של העובדים בהתאם לתנאים המשנים וכתוצאה מכך יושגו יעדי הארגון באופן אפקטיבי. שלישית, המוטיבציה של העובד תגדל כך שפיריון עבודתו יהיה פרודוקטיבי יותר למעסיק. רביעית, כך ניתן יהיה לשפר את הדימוי העצמי ומעמדם של עובדי המדינה כעובדים מקצועיים בעיני עצמם ואף בעיני הציבור. חמישית, להעלות את קרנו של המגזר הציבורי.