שקיעת מדעי הרוח

לאורך השנים, היוו הפקולטות למדעי הרוח באוניברסיטאות את מוקד הלב והעשייה האקדמית. תקציבים רבים הוזרמו למרצים ולמחקרים השונים, והסכומים עמדו על מיליוני שקלים. אלא שהטכנולוגיה הביאה עימה את עליית המדעים המדויקים, וזו שחקה והחלישה עם השנים את המקצועות ההומאניים והביאה לכרסום מתמשך בסכומים היפים ששימרו את טיפוחם.

הנפגעים הראשיים – הסגל הזוטר
מי שסובל במיוחד הינו הסגל הזוטר. מדובר באותם מתרגלים, דוקטורנטים ולעיתים גם מורים מן החוץ, אשר הקיצוץ הרוחבי מביא לפיטור או לצמצום שעות הלימוד שלהם. בנוסף, קורסים רבים שנחשבים לפופולאריים במסגרת תואר ראשון במדעי הרוח פחות וזוכים להרשמה מועטה בכל סמסטר. רק לפני עשרה ימים, למשל, הוחלט לקצץ את תקציב הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בסכום של שלושה מיליון שקלים. משמעות הדבר כי בשנת הלימודים הקרובה יפוטרו 29 מרצים מן החוץ, וכמות נכבדת של מורי הסגל ילמדו הרבה פחות. בנוסף, 33 קורסים יהפכו לבלתי פעילים ובאחרים יתבצע שינוי נרחב.

	הקיצוץ בתקציבי הפקולטה פוגע בעיקר בסגל הזוטר

תופעה חדשה ישנה
צמצום כמותי ואיכותי בפקולטות למדעי הרוח אינו דבר חדש. לפי נתוני המל"ג, בשנים האחרונות ירד מספר הנרשמים למחלקות השונות בה לפחות משמונה אחוזים. חוגים מעטים שלמרות הכל הציגו עלייה בביקוש הם פילוסופיה, יחסים בינלאומיים, ספרות והיסטוריה. אם כן, הבחירה במקצועות אלו מציגה רצון להתקרב ככל האפשר למדעי החברה, משום שהם נחשבים ל"דבר הטוב הבא" אחרי מדעים מדויקים. מגמת הירידה בביקוש אינה מיוחדת לישראל, ומאפיינת את מגמת ההשכלה בכל רחבי העולם.

ניסיונות להיחלץ מהמשבר
על אף שאינן רווחיות, חלק מן האוניברסיטאות מנסות לשמר ככל יכולתן את מצבן של הפקולטות למדעי הרוח. חלק מהמוסדות מחליטות למזג ולאחד מחלקות שונות (לדוגמה: מדע המדינה ויחסים בינלאומיים), ובכך לצמצם תקציבים שיאפשרו לשתי המחלקות להמשיך ולפעול. אחרות נוקטות בגישה הפוכה, ומנסות לכונן מחלקות עם תחומי ידע חדשים ואטרקטיביים שיסחפו אליהן לקוחות חדשים. לרוב יהיה מדובר בתכנית משולבת, אולי גם עם מקצועות ממדעי החברה (לדוגמה: התכנית המשולבת לפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה). במקרים אחרים משתדלים לפתוח כיתות גדולות, זאת על אף שיש להן השלכות עצומות על איכות הלימוד והיחס האישי לכל תמיד. כאמור, אי אפשר לקבל הכל.

לקריאה נוספת:
מיהו עוזר המחקר?
איך לא להירדם בשיעור
סיבות למשבר של סטודנטים