חופש מידע על האקדמיה?

כידוע, מוסדות הלימוד האקדמיים הישראליים מתוקצבים ברובם גם ע"י הות"ת אך גם על ידי הממשלה. לדבריו של רוזנטל, לא יתכן כי בשנת 2013, קיים מוסד שהמדינה מתקצבת ושהולכים אליו כספי המיסים של אזרחים ואין ידיעה ממשית מה קורה עם הכספים הללו. עוד הוסיף רוזנטל כאשר הביא את הצעת החוק במליאת הכנסת, כי המוסדות הללו לא רק בעלי השפעה תרבותית וטכנולוגית על המדינה, אלא מהווים בעצמם מעסיק גדול בעל מאות עובדים, אלפי לומדים וציוד לימודי יקר ערך כמו כן.

	לאן הולך הכסף באקדמיה? אם יאושר חוק חופש המידע, כל הציבור יידע.

אין כוונה לפגוע בפעילות המחקר האקדמית
מנכ"ל התנועה לחופש המידע, שתמכה בהצעת החוק של ח"כ רוזנטל, הסבירה כי כוונת החוק החדש אינה לפגוע בצרכי האקדמיה או באינטרסים שלה. הכוונה גם אינה לפגוע בכספי הסיוע ומימון המחקרים שהיא מקבלת. מה שכן חשוב מבחינה ציבורית היא השקיפות הכלכלית של המוסדות הללו והבאתם והצגתם לציבור כמוסדות ממשלתיים וציבוריים לכל דבר שיש להם פעילות חשובה שכדאי להכיר.

לעשות סדר לאן הולכים הכספים
בשנים האחרונות, אנו עדים הלוך ושוב לטענות מצד האקדמיה בדבר חוסר תקצוב ואי השקעה כספית במחקר מטעם המדינה. כעת, אם החוק אכן יעבור, יאלצו המוסדות להוכיח כי הכספים שהם מקבלים מטעם המדינה, אכן הולכים למחקר ואינם מספיקים ולא ניתנים בצורת משכורות אסטרונומיות לחברי הסגל הבכיר ולחוקרים. יחד עם זאת, אין ספק כי ללא משכורת נאותה לחוקרים ותנאים, גם הם יברחו לגל היורדים לחו"ל.

הזדמנות להיחשף לפעילות החשובה של מוסדות המחקר
למרות שאין ספק כי כמה ראשי אוניברסיטאות זזים באי נוחות בכיסאם בשל הצעת החוק ההולכת ומתקדמת לקראת אישור, יש לראות בה גם הזדמנות לשם שינוי לעניין את הציבור בפעילות של מוסדות המחקר המובילים של ישראל ולקרב אותם לעולם המדע והמחקר. רק חישבו על זה, אם האוניברסיטאות תהיינה מחויבות לפרסם תוצאות מחקרים לציבור הרחב, הדבר ירתק רבים ויתכן שאולי אפילו ימשוך צעירים רבים יותר להישאר באקדמיה כחוקרים.