קיצוץ בהשכלה הגבוהה

כבר משנת 2012 עמד על הפרק קיצוץ של כ- 90 מיליון שקלים מתקציב ההשכלה הגבוהה עבור השנתיים שלאחר מכן. החלטה זו יצאה לפרסום כשבועיים לאחר ששר האוצר דאז, יובל שטייניץ, העביר כ- 50 מיליון שקלים עבור מכללת אריאל – על מנת לסייע לה לקבל הכרה כאוניברסיטה. כשתקציב המערכת כולה עומד על כ- שבעה וחצי מיליארדי שקלים לשנה, נשאלת השאלה איך מחלקים אותו, היכן לתגמל ומהיכן לקצץ. מערכת ההשכלה הגבוהה זקוקה לשיפור תמידי, כל עוד מיטב המוחות בורחים אל מחוץ לארץ, ישנה פגיעה ברמת ההוראה של המרצים והתקציב נשחק.

צמצום בתקציב – צמצום בשעות הלימודים ובאיכות
כאשר מיצרים תמונה לתקציב ההשכלה הגבוהה, יוצא שמן הכוח אל הפועל יש פחות שעות תרגול, בריחת מוחות משום המעבדות המתיישנות שאינן מתחדשות ואין מרחב רווחי כדי לפעול בשטח המחקר. חלק מהצמצום הרב הזה - מקורו בקיצוצים רבים בתקצוב המוסדות לאורך כל העשור הראשון של המילניום.

	ההשכלה הגבוהה סובלת מקיצוצים רבים כבר שנים רבות

מהיכן נובע הצמצום?
מערכת ההשכלה הגבוהה אמורה לקבל עד לשנת 2017 תוספת של כ- 7.5 מיליארד שקלים, ועדיין – ישנו צמצום בהוצאות. הצמצום הזה עלול לנבוע, בין היתר, מרמת השכר של היושבים בועדות התקציב – אשר בתוך מערכת החינוך, ולאו דווקא במשרד האוצר. מכאן נובע, שכנראה הצמצום ממנו סובלים מוסדות הלימוד האקדמיים נובע למעשה מניהול סדרי העדיפויות שבמערכת ומחלוקת התקציב, ולאו דווקא משום כמותו.

איך יתבטא הקיצוץ?
על רקע הקיצוץ בתקצוב מוסדות הלימוד, שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה יהיה צפוי להתייקר בשנת הלימודים 2014 במידה של עשרות אחוזים. הקיצוץ ידחה את פתיחתם של מרכזים למצוינות, ייערך קיצוץ רוחבי לכל מוסדות הלימוד ברמה של עשרות מיליוני שקלים. הקיצוץ אמור להוביל להבראת המצב הקיים בהשכלה הגבוהה, אולם הוא עלול לשמש גם כחרב פיפיות אם לא ינוהל נכונה.

למרות הקיצוץ, מי עדיין נהנה?
לטובתן של הסטודנטיות הלומדות, נכנסו לתוקפן שורת תקנות מיוחדות שאמורות להקל על מי שנכנסת להריון במהלך הלימודים, וגם על אלו שלאחר לידה. ישנם חדרים מיוחדים להחתלה ולהנקה, חניה ללא תשלום בקרבת מקום הלימודים, זמן בחינה נוסף, מועדים נוספים ואפשרות לדחיית מעבדות שונות.