להיות סאונדמן

האנשים שמתעסקים עם הכי הרבה כפתורים במהלך המופע הם לא פחות מאשר אנשי הסאונד. לא פחות מהנגנים, הסאונדמן שולט בהלך ההופעה, יודע בדיוק איפה להגביר את גיטרת הסולו ואיפה לעשות אפקט לקולו של הזמר. זו הסיבה, שלעתים קרובות זמרים וזמרות וגם להקות מקצועיות מופיעות עם סאונדמן משלהם. למרות השליטה במהלך ההופעה בכל מה שקורה על הבמה וההגברה של כל אחד מהמופיעים, עדיין לא חייב להיות לו ידע מקיף בנגינה או מוסיקאי – התפקיד שלו זה בעיקר להבין את הטכניקה של סידור הסאונד.

יום עבודה בחיי הסאונדמן
את עבודתו של הסאונדמן אפשר לחלק בין עבודת הקלטות או עבודת הגברה חיה. סאונדמן בשטח יכול להיות אדם שעובד באולפני חזרות והקלטות – ולכן זהו "בסיס האם" שלו לפני שמזמינים אותו לאירוע, ויכול להיות גם זה שעושה פריסת ציוד על פני הבמה ובאולם ההופעות בכל מיני בתים של מופעים, או זה שמגביר באירועים המוניים בשטח בחוץ. התארגנות שכזו לכל פרויקט מצריכה עבודה מוקדמת: היכרות עם הציוד של הנגנים, עם חומר המופע, עם תנאי השטח.

	הצצה ללימודי סאונד בTOOLS - ביה"ס לסאונד והפקה

הקלטות של שירים
רבים חושבים שהוצאת תקליט היא פשוט להגיע לחדר הקלטות, לתת כמה "שוטים" טובים בביצוע, ולאחר מכן יש עבודה יצירתית ומזערית לסאונדמן – וממילא יש היום תוכנות שעושות הכול לבד. נכון? טעות! כל אלמנט נוסף שמצטרף להקלטה מתחבר לערוץ משלו, ועל כל אחד מאלו עושים עבודה בנפרד כדי שהתזמון יהיה טוב והמוזיקה "תשב" כמו שצריך, מוסיפים אפקטים ו"מנקים" רעשים בלתי רצויים וכל זה במספר תהליכים שיכולים לקחת שעות וימים גם לאחר ההקלטות.

מקצוע הסאונד הוא כללי, או שלומדים על פי התמחות?
לימודי תעודה בדרך להיות סאונדמן כוללים בדרך כלל קורס סאונד, קורס מאסטרינג ומיקסינג. לומדים את סידור החלל – מוניטורים, מיקרופונים, רמקולים ונגנים – כדי שהתוצאה תהיה מדויקת באופן פיזיקלי. לומדים על תוכנות שונות לעריכת סאונד – בדרך כלל את השימושיות ביותר, ואילו מעבר לכך, ניתן לעשות לימודי העשרה: הקמת אולפן ביתי, DJ, הפקה מוסיקלית ועוד.