מכון שכטר

מבנה הלימודים

לימודי ארץ ישראל: תרבות ומרחב
ד"ר נעה יובל-חכם, יועצת אקדמית לתואר שני בלימודי ארץ ישראל: תרבות ומרחב

התכנית מתמקדת בחקר ארץ ישראל וכוללת תחומי מחקר שונים ומגוונים; היסטוריה, ארכיאולוגיה, מדע הדתות ואקולוגיה. התכנית מביאה את הלומדים למבט אינטגרטיבי מחד, אך עם יכולת למחקר מעמיק מאידך, ומסייעת להבנת התהליכים שהתרחשו בחבל ארץ קטן, אך עתיר משמעויות בימי קדם כמו בימינו. תחום זה מיועד לסטודנטים אשר עיסוקם המקצועי קשור בלימודי ארץ ישראל, תולדותיה ותרבויותיה וכן לכל המעוניינים להעמיק את ידיעותיהם בלימוד היצירה התרבותית, הרב-לאומית והרב-גונית שבמרכזה ארץ ישראל.
יתקבלו בעלי תואר ראשון באחד התחומים הקשורים בלימודי ארץ ישראל (גיאוגרפיה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, לימודי ארץ ישראל, מקרא וכדומה).

בתכנית שלושה דגשים ייחודיים:
א. המחקר הגיאוגרפי-היסטורי של ארץ ישראל לתקופותיה: הכרת המתודה המחקרית בגיאוגרפיה-היסטורית בכלל וייחודיותה של ארץ ישראל כנושא מחקר בפרט. העמקה בסוגה מחקרית זו תיעשה תוך התייחסות אל תקופות, אזורים או נושאים נבחרים.
ב. שילוב עם מדעי היהדות: חלק מהקורסים מתמקד בצד ההגותי של ארץ ישראל ובשאלת היחס לארץ ישראל ביהדות ובתרבויות השונות שראו בה מוקד משיכה, וקורסים אחרים מטפלים במקורות טקסטואליים קלאסיים ומודרניים, יהודיים ולא-יהודיים, השופכים אור על ארץ ישראל ועל היחס אליה במשך הדורות.
ג. ירושלים כנושא לימוד ייחודי: מיקומו של מכון שכטר בירושלים וקרבתו לאתרים היסטוריים רבים מאפשרים שילוב של לימודים פורמאליים על ירושלים לתקופותיה עם סיורים בשטח. כמו כן, חלק מהקורסים נערכים בשיתוף עם מוזיאון ישראל, תערוכותיו וצוותו.

ניתן ללמוד תכנית זו כתחום ראשי וגם כתחום משני.

בין הקורסים הנלמדים במסגרת התכנית ללימודי ארץ ישראל: תרבות ומרחב:

חקר ירושלים בעת החדשה
ד"ר יאיר פז
בחלק הראשון יעסוק הקורס במקורות לחקר ירושלים וארץ ישראל במאה ה-19 ובראשית המאה העשרים. בקורס יידונו נושאים שונים בהתפתחותה של ירושלים בעת החדשה בראי מקורות אלה: העיר העתיקה, מעורבות המעצמות, היציאה מחוץ לחומות, כניסת טכנולוגיה ורוחות מערביות חדשות, ועוד. בחלק השני נדון בהתפתחות העיר וסביבתה בתקופת המנדט הבריטי ובהשפעתם של הגורמים המרכזיים (בריטים, יהודים וערבים) על תהליך זה. סיורי השטח בקורס יקבלו תשומת לב מיוחדת ככלי מחקרי וכאמצעי להמחשת הסוגיות השונות שיידונו בכיתה.

מה נורא המקום הזה: מקומות קדושים בתולדות ארץ ישראל 
ד"ר דורון בר
הקורס יתמקד במקומם של המקומות הקדושים בתולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל. במהלך הקורס נדון במושגים כגון "מקום קדוש" ו"עלייה לרגל", נעמוד על שאלת היווצרותם של מקומות קדושים, על קדושת הארץ לדתות השונות, תולדות העלייה לרגל אל הארץ בתקופות השונות והקשר שבין עלייה לרגל לבין תופעת התיירות.

תרבות עירונית בא"י הרומית והביזנטית     
ד"ר רוני עמיר
"הנופים והעצים אינם מלמדים אותי דבר ואילו האנשים שבעיר דווקא כן..." (אפלטון, פיידרוס, d230).
העיר הרומית על מוסדותיה הרבים (הפורום, הבסיליקה, בתי המרחץ, המקדש, התיאטרון, האמפיתיאטרון וההיפודרום) היא נכס תרבותי רב עוצמה. האחידות האדריכלית והאמנותית של הערים בכל רחבי האימפריה הרומית לצד מאפיינים מקומיים בכל עיר, מהווים דוגמאות עתיקות לתופעות עכשוויות של "גלובליזציה", "לוקליזציה" ו"גלוקליזציה". בקורס נעסוק בערים בארץ ישראל בתקופה הרומית-ביזנטית כגון איליה קפיטולינה (ירושלים), סקיתופוליס (בית שאן), דיו-קסריה (ציפורי), קיסריה וננתח את הממצאים הארכיאולוגים והאמנותיים שנמצאו בהן ושיהוו בסיס לדיון על העיר הרומית ועל תרומתה לחברה המערבית עד לימנו.      
צפונות ארץ - נוסעים ומגלים של ארץ ישראל בעת החדשה   
ד"ר מיכל אורן
בקורס ננסה לברר את המניעים השונים – אישיים, אידיאולוגיים, פוליטיים – של סיירי ארץ-ישראל שהעזו לבקר בחבלי-הארץ הנידחים ביותר בעת החדשה, ואופן ההתארגנות בהקשר התקופתי. "נצעד" בעקבות מגלי צפונות ארץ, שליחים, חוזים והוזים, וננסה לעמוד על טיבם: האם היו צליינים, תיירים או חוקרים? בין יתר משתתפי המסעות האמיתיים והמדומיינים שיידונו בקורס: זטצן, בורקהרדט, טריסטרם, אוליפנט, טוויין; מונטיפיורי, רוטשילד, הרצל, רופין, בוריס שץ ואלחנן לייב לוינסקי; ונקנח בצליינים/תיירים ייחודיים בני זמננו. הקורס יציע וידגים מתודות פרשניות שונות לניתוח התופעה. הלימודים ישולבו מדי פעם בסיורים.

ירושלים בראי האמנות: בין דמיון למציאות
ד"ר נעה יובל-חכם
בקורס זה נבחן את הייצוגים האמנותיים של העיר ירושלים לאורך הדורות ובקרב תרבויות שונות: החל בפסיפסים מן העת העתיקה, דרך כתבי יד מימי הביניים, יצירות של אמני הרנסנס והבארוק ועד לאמנות המודרנית והישראלית. ננסה להבין מהם הדימויים השונים שנקשרו בעיר, מה בין דמיון למציאות בדימויים הללו וכיצד הם משקפים את עולמם התרבותי, הרוחני והאידיאולוגי של יוצריהם.