מבנה הלימודים | | מקרא
ד"ר ג'ורג סברן, יועץ אקדמי לתואר שני במקרא
המקרא הוא אבן היסוד של תרבות ישראל. הסטודנטים של התכנית לומדים להעריך את התנ"ך בעיני המסורת וגם מפרספקטיבה ביקורתית, כתשתית הספרות העברית, כמקור השראה לתיאולוגיה היהודית וכמקור לראשית תולדות עם ישראל. המקרא הוא תוצר של זמן ומקום ויש לבחון את תפקידו בלימודי היהדות ואת משמעותו העכשווית. ד"ר ג'ורג סברן, יועץ אקדמי לתואר שני במקרא
לימודי המקרא מכוונים להביא את התלמידים להבנת הצורות השונות של הספרות המקראית לפי הקשרן הספרותי וההיסטורי, לעודד פיתוח גישה ביקורתית וכן מסורתית אל הטקסט, ולבחון את תפקיד המקרא בלימודי היהדות ואת משמעותו כמשאב חינוכי.
ניתן ללמוד תכנית זו כתחום ראשי או כתחום משני.
בין הקורסים הנלמדים במסגרת התכנית לתואר שני במקרא:
מאדם עד אברהם: סיפורי בראשית על יסוד האנושות
ד"ר דוד פרנקל
בריאת העולם, גן עדן, קין והבל, בני האלוהים ובנות האדם, סיפור המבול ושכרותו של נח, וסיפור מגדל בבל, כל אלו יעמדו במרכזו של קורס זה. נעמוד על המוטיבים המרכזיים שבסיפורים אלה ועל הדמיון והשוני ביניהם ובין סיפורים מקבילים במזרח הקדמון העוסקים ביסוד האנושות. נעמוד גם על שאלות של חיבור ועריכה בסיפורים וננסה לזהות מגמות דתיות ואידיאולוגיות בתהליכי עריכת הסיפורים.
פרשנות המקרא לדורותיה
ד"ר ערן ויזל
לאורך ההיסטוריה הקדומה, פרשנות המקרא חוותה תמורות רבות בצורת פרשנותה: החל בפרשנות הפנים-מקראית ובפרשנות העתיקה כפי שנשתמרה בספרים החיצוניים ובמגילות קומראן, דרך פרשנות חז"ל והתרגומים הארמיים, ועד לראשית הפרשנות הקלאסית מימי הביניים. בקורס יושם דגש מיוחד על יחסם של היוצרים-הפרשנים למקרא, על מטרותיהם, על המתודולוגיה הפרשנית המייחדת כל תקופה ותקופה ועל רישומם של אתגרי הזמן ביצירה הפרשנית.
"אלה תולדות יעקב"
ד"ר ג'ורג' סברן
מחזור הסיפורים על יעקב, בנו של אברהם אבינו, מהווה הנושא המרכזי בפרקים כ"ה-ל"ה בספר בראשית. מצד אחד נתעמק בהתפתחות דמותו של יעקב בסיפורים – כמי ש"עקב את אחיו" וגם כחתן שרומה על ידי לבן. נעיין בשאלות כמו האם יעקב הוא דמות הרואית או תחמן מוצלח, מה משמעות שינוי שמו מיעקב לישראל, מה בין שני מפגשיו עם אלוהים – חלום הסולם בפרק כ"ח והמאבק ליד היבוק בפרק ל"ב ונשתמש בסיפורים היחידים כמנוף לבחון מוטיבים מקראיים כמו התחרות בין אחים, המפגש התיאופני והזיקה בין אונס למלחמה.
תרבויות במזרח הקדום: בבל, אשור וישראל בתקופת המקרא
ד"ר אמיתי ברוכי-אונא
למרות ייחודו ולמרות האמירה כי הוא "עם לבדד ישכון", ישראל בתקופת המקרא הייתה חלק מן המזרח הקדום, מבחינה גיאוגרפית ופוליטית, אך גם מבחינה תרבותית. בקורס נעסוק ביחסים בין התרבות הישראלית ובין זו של ארץ בין הנהרות (מסופוטמיה, עיראק של ימינו). מתוך קריאה של מקורות ישראליים, אשוריים, בבליים ועוד נגלה את שני הפנים של ההיסטוריה המשותפת: בפן הפוליטי המקורות יתבררו כתיעוד של שני צדדים מנוגדים, ואילו בפן התרבותי הם יתבררו כהשתקפויות שונות של תרבות המזרח הקדום. באופן זה, הידע הרב ההולך ומצטבר במחקר בנוגע לתרבויות המסופוטמיות, יזרה אור על היבטים שונים של החיים הישראלים בראשיתם.
פרשנות המקרא בעת החדשה
ד"ר אלחנן מאירוביץ
הקורס יעסוק בשלושה אספקטים בפרשנות מקראית מודרנית: הבנת היצירה וההתגבשות של המקרא כ"ספרייה תיאולוגית" שכיבד גיוון של אמונות, גישות והתייחסויות לאלוהים והבנייה של זהות רוחנית; ניתוח של "בתי ספר תיאולוגים" מרכזיים של התורה עם דגש מיוחד על ספרי ויקרא ודברים, כפי שהם נראו דרך עיני הפרופסורים יעקב מילגרום, ישראל קנוהל, אד גרנסטיין וסטפן גלר; בחינת הערכים הרוחניים והאתיים של חמש המגילות (שיר השירים, רות, איכה, קהלת ואסתר). |