כבוד האדם הוא ערך ראשוני ובסיסי במערכת היחסים של האדם בחברה, ערך מרכזי המשפיע על האדם, מעצב את אורח החיים ואיכותם ובמידה רבה קובע את פני החברה. בחברה ערכית בני אדם שווים באנושיותם, ולכן הם ראויים לשוויון בזכויות ובהזדמנויות שהחברה מעניקה להם.
מערכות חינוך בעולם עוברות בעת הזאת שינויים מהותיים. יחסה של החברה אל הילד השונה השתנה מאוד בחמישים השנים האחרונות. מדיניות ה"הבדלה" שמהותה הרחקת ילדים בעלי צרכים מיוחדים והשמתם במסגרות חינוך נפרדות התחלפה במדיניות ה"הכלה". זהו שינוי מהותי בתפיסות, בעמדות, במנהלה, בעשייה, בתמיכה ובאופי השירותים הנדרשים למען ילדים בעלי צרכים מיוחדים.
"תנועת השילוב" בארה"ב הובילו לשינוי חוקתי ולניסוח אמנות בינלאומיות הקוראות לשילוב ילדים אלה במערכת החינוך הרגילה. מערכת החינוך הישראלית ניזונה במידה רבה מהתהליך החוקתי והחברתי שעבר על החברה האמריקאית. תנועת השילוב בארה"ב השפיעה על הורים בישראל וחיזקה את ידם לדרוש זכאות לשוויון בפני החוק לילדיהם. בעקבות זאת, נחקק "חוק החינוך המיוחד", תשמ"ח שהגדיר מחדש את מטרת החינוך המיוחד ואת זכותו המלאה של כל ילד לקבל קדימות במסגרות החינוך הרגילות. לאחר פרסום דו"ח ועדת מרגלית (תש"ס) שבדקה את מידת ישום החוק, נדרש תיקון מיוחד (תשס"ב) המעגן את זכותם של תלמידים אלה לשילוב מתוקף חוק ולא מתוקף המלצה. תיקון זה מהווה אמירה חברתית וערכית המחייבת את המערכת החינוכית לשלב ילדים עם צרכים מיוחדים בכיתה הרגילה בבית הספר הכוללני.
כ-15% מכלל האוכלוסייה בישראל, הם אנשים בעלי קשיים שונים הזקוקים לסיוע לצורך מימוש פוטנציאל היכולות שלהם, חלקם בעלי פוטנציאל קוגניטיבי גבוה מאוד.
ישום חוק החינוך המיוחד נתקל בקשיים מערכתיים, מנהלתיים, פדגוגיים ואופרטיביים רבים, בין השאר בשל דילמות בדבר הכשרת מורה הכיתה להתמודדות עם יעדים חינוכיים מהותיים אלה .
ההנחה הבסיסית ביסוד תכנית ה-M.Ed במכללת שאנן היא כי הצלחת השילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים בכיתות הרגילות מותנה בראש ובראשונה במורה הכיתה - הכשרתו, עמדותיו, התנהלותו בכיתה עם כלל הילדים ועם הילדים המשולבים, עבודתו עם אנשי המקצוע האחרים ושיתוף הפעולה שלו עם הורי התלמידים. המורה לחינוך מיוחד בבית הספר, היועצת, הפסיכולוג החינוכי ואנשי מקצוע נוספים יכולים להעניק למורה הכיתה סיוע מקצועי בתחום התמחותם, אולם השילוב מתבצע בפועל על ידי מורה הכיתה ולפיכך הוא החוליה החשובה שאותה יש להעצים.
תכנית הM.Ed. נשענת על חזון חינוכי האומר שכל בית-ספר יהיה סביבה מכילה ומקבלת לתלמידים בכלל ותלמידים בעלי צרכים מיוחדים בפרט, סביבה שתאפשר התפתחות רגשית, חברתית ולימודית אופטימאלית לצורך השתלבות מלאה בחברת המבוגרים. העוגן התאורטי העומד בבסיס התכנית המוצעת מקביל למודל המקובל בעולם RTI (Response To Intervention). מודל זה מציע את גישת שלושת הנדבכים (Tiers) בתגובה להתערבות:
בנדבך הראשון -
המורה הכולל, שבידיו יינתנו כלים הולמים, יפעל לאיתור ומיפוי מִקְדָמִי של לומדים מתקשים. לאחר מכן, תבנה תכנית התערבות, תצפית ומעקב מדידתי אחר ההתקדמות, הערכה והחלטה האם הלומד המתקשה השיג את הפערים ויכול לפעול במעגל הכיתתי או שמא יזדקק לנדבך השני.
בנדבך השני -
המורה הכולל, מונחה על-ידי מומחה, יפעיל תכנית התערבות בקבוצה קטנה למען לומדים שלא הגיבו לנדבך הראשון. הערכת התקדמות תעשה פעמיים בחודש ורק אם תכזיב, יעבור הלומד לנדבך שלישי.
בנדבך השלישי - ילמד התלמיד המתקשה בקבוצה קטנה אצל מומחה לחינוך מיוחד.
תכנית M.Ed המוצעת אמורה לערוך שינוי עמדות, לספק ידע מיומנויות וכלים למורה הכולל, להתמודד עם הנדבך הראשון והשני של מודל RTI . ייחודה של תכנית הלימודים ל-.M.Ed "הוראה ולמידה במערכות משלבות" מתבטא בשתי רמות:
ברמה האחת - חשיפת המורה-הלומד והעשרת הידע שלו בנושאים רלבנטיים בתחום ובתחומי דעת נוספים המשלימים האחד את השני: מדעי הקוגניציה, חינוך, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, חינוך מיוחד, ריפוי בעיסוק, הפרעות בתקשורת.
ברמה השנייה - התמחות ספציפית והתמקצעות באחד מן התחומים: התפתחות רגילה וחריגה בגיל הרך ולקויות למידה בביה"ס. (בעתיד יפותח מוקד שיתמקד בתלמידי חטיבה עליונה י´-י"ב).
לפנינו תכנית אינטגרטיבית כש"הילד השונה והשתלבותו" הוא הקו המנחה לאורך התכנית כולה. תחומי החקר השונים נועדו להרחיב את ההשכלה ולעבות את ההבנה המקצועית. בדרך זו, הידע בהוראת הדיסציפלינה יהיה מושתת על שדה ידע מחקרי עשיר ונרחב. המורים יסיימו תכנית זו כשבאמתחתם ידע, הבנה וכלי עבודה המאפשרים מימוש פוטנציאל של יכולות בכיתה הכוללת. |