חוקים הנוגעים לייצוא

החוקים הנוגעים ליצוא ממדינת ישראל אמנם נשענים בחלקם על תקנות, צווים וחוקים שהיו קיימים בארץ ישראל עוד מימי המנדט הבריטי, אולם ישנם גם נהלים רגולטורים שמשתנים מזמן לזמן ומחייבים להיות ממומשים מרגע שפורסמו, כמו למשל נהלים שמסבירים איך לנהל סחר עם מדינות אויב ועם אילו תאגידים לא לקיים קשרים עסקיים. באופן גורף, הרישוי ליצוא ממדינת ישראל מסתמך על פי חוקים היסטוריים משנת 1940 (צו למתן רשיונות יצוא) שאוסר על הוצאת הטובין משטח ישראל ומשנת 2006 (צו ליצוא חופשי) המביע ומפרט את ההסתייגויות מן הנאמר לעיל.

מהי עסקת טרנזיט?
כשמדובר על עסקת טרנזיט, למעשה תושב ישראל מייבא סחורה מחו"ל כדי לייצוא אותה לאחר מכן כפי שהיא ולאחר הוספה של רכיבים. כך מתנהלת עסקה "כפולה" של יבוא ולאחר מכן יצוא, כשהסחורה עצמה ממוקמת במעבר על מנת שלא תעבור את הליכי המכס במדינת ישראל. על מנת שעסקת טרנזיט תהיה חוקית, עליה להיות רשומה ומתועדת בטופס שטעון או מעבר, על פי סעיף 62 בפקודות המכס.

	חוקים הנוגעים ליצוא ממדינת ישראל אמנם נשענים בחלקם על תקנות, צווים וחוקים שהיו קיימים בארץ ישראל עוד מימי המנדט הבריטי

הצו לעיסוק בסחר חוץ משנת התשמ"ב
כדי לעסוק ביבוא וביצוא, על העוסקים במלאכה למלא את המסמכים הנדרשים כחוק ולמסור פרטים נכונים לגבי אישיותו המשפטית – תעודת זהותו, מספר החברה אשר רשום ברשם החברות, מספר השותפות כפי שנרשם אצל רשם השותפויות, מספר האגודה הרשום בפנקס רשם האגודות השיתופיות או מספר העמותה המצוין אצל רשם החברות. אם מדובר בישות שאינה אחת מאלו, ייאסר עליה לעסוק בסחר בינלאומי אלא אם הם קונסולריים או נציגים דיפלומטיים שאושרו על ידי הרשות במשרד המסחר והתעשייה .

עם מי נאסר לקשור קשרי מסחר בינלאומיים?
בשנת 1939 הגבילו את הסחר יחד עם מדינות אויב, וכיום העדכון הוא למדינות סוריה, לבנון ואיראן וכן עיראק למרות הרשאה מיוחדת מטעם שר האוצר. בקורס יבוא יצוא לומדים על ההיבטים המשפטיים לעניין סחר מול מדינות אויב או מי שנאסר לקשור עימו קשרים מסחריים אלו, ומי שעובר על חוקים, צוים, פקודות ותקנות אלו עובר עבירה וכן צפוי לעונשי מאסר וקנסות. על אותו המשקל, אין לקיים קשרי תיווך (שימוש בגורם שלישי) כדי לקיים סחר עם מדינות אויב.