הכל על תהליך הייצוא

ייצוא אינו בהכרח מוצר שיוצא את גבולות המדינה באופן פיזי, אלא מטרתו לייבא לארץ מטבע חוץ. הוא יכול להתבטא במוצרים מוחשיים, כאספקת שירות, או כקניין רוחני ולכן אפשר לומר שגם תיירות הינה ייצוא מסוים, ייעוץ או שטח החינוך. בעקבות הקדמה הטכנולוגית, עסקים רבים בישראל מסוגלים למצוא שווקים חדשים למה שהם מספקים, מעבר לאפשרויות העסקיות המוגבלות שבישראל. כשישנו קשר כלכלי המבוסס על יצוא, מדובר על הכנסת כספים ממקור חיצוני ובכך ישנה תרומה למשק הישראלי ותועלת לכלכלה. כך מתפתחים גם מקומות עבודה נוספים וצמיחה בתוצר העסקי.

אילו שיטות יצוא קיימות?
ישנן שתי שיטות מרכזיות – מכירה ישירה או עקיפה (גורם שלישי). בעקיפה אפשר למצוא חוליות רבות בתוך שרשרת, כמו למשל מתווך בדמות חברת שיווק והפצה, חברת ייצוא או חברת סחר – זה המתווך שיאתר את הלקוח ויהיה אחראי על שלב המשלוח וקבלת התשלום מהלקוח. כדי להחליט איזו שיטה עדיפה מבין השתיים יש לכלול את טבעם של מוצרים, את המומחיות בקידום העסקי ביצוא, מה גודל החברה ומה התנאים העסקיים באותם שווקים מעבר לים.

	ייצוא אינו בהכרח מוצר שיוצא את גבולות המדינה באופן פיזי, אלא מטרתו לייבא לארץ מטבע חוץ.

איזה יתרון קיים ביצוא מעבר לגבולות המדינה?
ישנם יתרונות כלכליים שנראים מיד על פני השטח, כמו הרחבת העסק, פיזור הסיכונים תוך הקטנת תלות בשוק המקומי, ניצול מוצרי עודף, ליישר קו לעומת התנודות העונתיות של הביקוש. היתרונות הנוספים מתבקשים מתוך הפעילות עצמה: שיפור הכישורים של החברה – חשיפה לקהל חדש והתאמה באמצעות רעיונות חדשים, פיתוח של הרגלים בניהול, יצירת תחרות ובו בזמן תמיד להגדיל את הפרודוקטיביות של החברה. לטובת היצוא ניתן לומר שהוא מרוויח מהעידן הגלובאלי שבו המוצרים נהנים מסביבה עסקית בין לאומית מפותחת ואף סחר חפשי ממכס.

לשקול את מוכנות היצוא
לפני שנוקטים את הצעד לקראת הליך יצוא, יש לשקול את המוכנות – פרק שנלמד לעומק בקורס יבוא,יצוא וסחר בינלאומי. ראשית יש לבדוק על פי מחקר שוק האם המוצר עומד בדרישות השוק. אם כן – חשוב לפנות מחשבה לגבי היכולת הפיננסית להתחיל לגלגל את התהליך לאורך זמן. האם יהיה ניתן להרחיב את השירות או לפחות להפוך אותו לאיכותי יותר אם ידרש שינוי? ישנם עוד גורמים רבים שיש להתחשב בהם לפני שלב היצוא, כשבסופם עורכים בדיקה עצמית והחלטה סופית.