הסיפור ככלי ניהול

מאז היותנו קטנים שמענו סיפורים, סיפורים אלו היוו חלק חשוב מתהליך הגדילה שלנו, חלק כה חשוב, שאפילו היום, בהיותנו בוגרים, יש לנו את הרצון לעבוד בצורה של סיפור: פסיכולוגיים בימינו מתארים כיצד קל למוח האנושי לזכור פרטים כאשר הם מתוארים בצורה של סיפור (ולמי שלא יודע, זוהי אחת מהשיטות שבה תלמידי תיכון וסטודנטים משתמשים על מנת לשנן את חומר הלימוד שלהם) ואילו כאשר הפרטים מתוארים בצורה של נקודות – אנו מתקשים לזכור אותם.

החיים והמוות ביד הלשון
סיפור טוב אינו יכול לעזור לנו אך ורק על מנת שנוכל לזכור דברים, לסיפור טוב יש את היכולת לרתום אנשים לרעיון מסוים, יש לו את היכולת להעניק לאנשים מוטיבציה לעשות דבר מה, והדרך המוצלחת ביותר לעשות זאת זה על ידי חיבור של רעיון עם רגש. אחד מהתפקידים של המנהל (קרי: מנהיג), הוא להוביל את אנשיו – לגרום להם להרגיש בטוחים, להשרות בהם מוטיבציה ולהשאיר אותם עירניים. על מנת להשיג את כל זה, על המנהל לעורר את עובדיו מבחינה רגשית וזאת הוא יכול לעשות על ידי סיפור טוב.

	רטוריקה היא שכנוע באמצעות שפה

מה רע ברטוריקה?
בקצרה, רטוריקה היא שכנוע באמצעות שפה, או בעולם העסקים של ימינו, שכנוע באמצעות מצגת PowerPoint. באמצעות המצגת, מעביר המרצה את עיקר רצונו, בדרך של לוגיקה בלבד – דבר זה מקשה מאוד על השומעים להתחבר אל דבריו שכן במקרה הרע הם מנהלים עימו וויכוח בראשם, או במקרה הטוב, יקבלו את מה שהוא אומר אך עדיין לא יפעלו לעשיית משנתו.
בנוסף, יש לזכור שכל האנשים כיום באים עם מערכת מובנית של חוקים ,סמכויות, התנסויות וכו´ ועל כן הם מלכתחילה דורשים יותר השקעה לשכנוע.

השינוי בסיפור
אחד מגדולי הפילוסופים היוונים, אפלטון, נהג להעביר את מרבית מסריו דרך סיפורים, אותם סיפורים מפורסמים של מורו, סוקרטס. הוא עשה מכיוון שהוא הבין כי אנשים אינם פועלים על פי השכל הישר בלבד, ועל כן לא מספיק רק לשכנע את ההיגיון שלהם – חשוב גם לשכנע את הרגש שלהם לפעול. אחד הדרכים להשיג עניין בסיפור זה לשנות את קו הזמן – לא להתחיל מההתחלה לסוף, אלא אולי להתחיל מהאמצע, לעבור לסוף ורק אז להתחלה, כלומר להתחיל מעיקר העניין, על מנת שתוכלו לתפוס את תשומת ליבו של המאזין כבר מההתחלה. פיתוח הכישורים שלך בתור מספר סיפורים יכול לפתוח בפנייך עולם מדהים הנמצא סביבך תמיד אשר מעולם לא יכולת לראות.