שינוי במבנה הפסיכומטרי

חדשות מרעישות לכל המועמדים להשכלה גבוהה באוניברסיטאות ובמכללות בישראל, ועבור כל אלו המתעתדים להיבחן בבחינה הפסיכומטרית. לאחרונה מתגבשת במערכת החינוך תכנית חדשה לגבי המתכונת של הבחינה. התכנית החדשה שהוצגה כבר בפני כנסת המחוקקים כוללת שינויים נרחבים בפורמט הבחינה הכוללים הוספה של תכנים חדשים, צמצום זמן הבחינה ופיצול הציון לציון הומאני וציון ריאלי על מנת לעזר לאוניברסיטאות למיין את המועמדים על פי מסלולי הלימוד אותם הם מעוניינים ללמוד.

פרטי התכנית החדשה
כאמור, במטרה לסייע הן לאוניברסיטאות והן למועמדים להשכלה גבוהה להגדיר טוב יותר את סיכויי ההצלחה של כל סטודנט בעולם האקדמי, התכנית החדשה שהוצגה מציעה ציון פסיכומטרי מפוצל למקצועות ההומאניים, ולמקצועות הריאליים. כך שסטודנט המעוניין להירשם לאחד מן המקצועות הריאליים כמו מתמטיקה או הנדסה, יגיש את הציון הריאלי שלו, וסטודנט המעוניין ללמוד היסטוריה או פסיכולוגיה, יגיש את ציונו ההומאני בבחינה. כמו כן יצמצם הזמן הניתן לפתרון כל חלק ל20 דקות, ובנוסף לכך ידרשו הנבחנים לכתוב חיבור.

	לא רק ריאלי. במבחן הפסיכומטרי במבנה החדש יושם דגש על הפן ההומאני

תהליכי גיבוש הרפורמה
את תהליך השינוי מובילה המנכ"לית לשעבר של משרד החינוך, וחברת הכנסת מטעם סיעת קדימה בהווה, רונית תירוש, בשיתוף עם המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, שהוא הגוף האחראי על מתכונת הבחינה הפסיכומטרית, ואף כותב ומעריך אותה. בעקבות טענות המגיעות מזה שנים מסגל המרצים באוניברסיטאות, המתלוננים על יכולת ההבעה בכתב הירודה של הסטודנטים בפקולטות השונות, הוחלט להוסיף פרק של חיבור לבחינה, על מנת לחדד את היכולות הללו בקרב הסטודנטים לעתיד.

יכולת הערכה מדויקת יותר
לטענת היוזמים והמצדדים ברפורמה יכולת ההערכה והניבוי להצלחה אקדמית לפי המתכונת החדשה של הבחינה תהיה גבוהה בהרבה מן המצב הקיים. בדרך זו יקבלו יותר מועמדים סיכוי הוגן להתקבל למוסדות ההשכלה המבוקשים. למשל, סטודנטים שמעוניינים ללמוד בפקולטה למדעים מדויקים ישימו דגש יותר על החלק הריאלי של הבחינה, לעומת סטודנטים המעוניינים ללמוד במדעי החברה, שישימו דגש על החלק ההומאני בבחינה, הרלוונטי יותר לגביהם.