תודות למאבקים החוזרים ונשנים למען זכויות לעובדים סוציאליים, אנו רואים כי המקצוע הזה אכן נמצא בכותרות – מדובר במקצוע החיוני לכל שכבות האוכלוסייה , ומקבל תמיכה גורפת בין מדינאים ופוליטיקאים- זאת משום שבמרבית המקרים תפקידם של עובדים סוציאליים כרוך במענה על פי מדיניות הרווחה לשכבות שנתונות במצבי מצוקה למיניהם, וביניהם אלו שאיבדו את כושר עבודתם, הורים שכולים, מעוטי יכולת, בעיות הקשורות בחינוך ועוד. עקרונות העבודה הסוציאלית מוגדרים על פי קוד האתיקה של אותו תחום, ובכך מכוון ומסייע לעובדים הסוציאליים לקבל את ההחלטות המקצועיות הנכונות לאותם מקרים.
חוק העבודה הסוציאלית
בישראל – חוק העובדים הסוציאליים משנת התשנ"ו 1996 קובע, כי רק אותו עובד סוציאלי שעבר הסמכה אקדמית ונרשם בפנקס העובדים הסוציאליים במשרד הרווחה- הוא אשר יכול לעסוק בפועל במקצוע זה. מטרת החוק היא לקדם את רווחת הפרט ואת רווחת החברה בישראל, תוך שמירה על כבודו של האדם ועל עקרון השוויון, וכן החוק נכתב על מנת לספק את הקוד האתי השומר על רמה מקצועית והולמת של כל העוסק במלאכת העבודה הסוציאלית.
איך רוכשים את מקצוע העבודה הסוציאלית?
הלימודים האקדמיים בעבודה סוציאלית מתחילים למן התואר הראשון – ולאחר מכן כל עובד סוציאלי פורש לתחום התמחותו כפקיד סעד, כקצין מבחן לנוער, כעובד סוציאלי קהילתי, כעובד שכונתי ועוד. הלימודים יכולים להתאים לאנשים חסרי רקע בתחום זה וכן לאלו שכבר עוסקים במקצועות משלימים, כמו למשל אנשי חינוך, סוציולוגים, פסיכולוגים ואלו המעניקים שירותים לקהילה. מאידך, אלו שסיימו תואר בעבודה סוציאלית יוכלו לגשת לתארי המשך בעבודה סוציאלית, בתחומים המשלימים ועוד.
מקומות התעסוקה לעבודה סוציאלית
ניתן למצוא את העובדים הסוציאליים בכל מסגרת ומקום בו נצרכים להם: במוסדות בריאות שונים, במסגרות לשיקום ובארגונים חברתיים, במסגרות לילדים בסיכון ובארגונים למשפחה. בין אלו, ישנם מוסדות רבים – פרטים כציבוריים- שבהם נדרשים עובדים סוציאליים (לעתים גם מכוח החוק): בעיריות, בבתי חולים (ציבוריים, לחולי נפש, גריאטריים), בקופות חולים, בפנימיות נוער, ילדים בסיכון וזקנים, בבתי אבות, במתקנים לאנשים עם נכויות ועוד.