תלמידי תיכון לומדים לתואר

על פי מחקר שנערך במרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא תלמידי תיכון הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה לקראת תואר ראשון עולה כי אין מנגנון המסדיר את איתור התלמידים בעלי הפוטנציאל ללימודים אקדמיים בשילוב עם הלימודים התיכוניים. בפועל מאותרים התלמידים במספר דרכים: יוזמה והמלצה של בית הספר, יוזמה אישית של התלמיד והוריו או פנייה של האגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך ובמסגרת נוער שוחר מדע באוניברסיטה.

ללא נתונים מרוכזים
נוסף על אלה עולה עוד כי אין בידי הגורמים הקשורים לנושא וביניהם משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה, נתונים מרוכזים וממצים על מספר תלמידי התיכון שלומדים לקראת תואר ראשון אך מאוספי נתונים שהתפרסמו בדו"חות שונים וביניהם דו"ח ועדת המל"ג בנושא עולה כי מספר הלומדים נמצא כיום בטווח שבין 1150 ל-1400 תלמידים. רוב התלמידים (כשני שליש מהלומדים) הינם בנים. הלומדים מגיעים מרקע סוציו-אקונומי מגוון אך במסלולים האינטנסיביים יותר מסתמנת מגמה של תלמידים המגיעים ממעמד סוציו-אקונומי בינוני ומעלה.

ללא מדיניות ברורה
עוד עולה מן המחקר כי למועצה להשכלה גבוהה ולמשרד החינוך שאמורות להיות הרשויות המפקחות על הנושא אין מדיניות ברורה בנוגע למסלולי הלימוד הללו. נוסף לכך אין גם מעקב מסודר אחר ההתאקלמות של התלמידים השונים במסגרות הקדמיות. פעמים רבות לא נמצא שום גורם ארגוני אחראי שמתאם ומנווט את לימודי התלמידים במסלולים האקדמיים ובבתי הספר התיכוניים. את עיקרי התפקיד ממלא יועץ ארגוני מטעם המוסד האקדמי שמלווה את התלמידים במרבית המקרים.

מגבשים פתרון
שיעורי הנשירה ממסלולי הלימוד האקדמיים נע בין אפס לחמישים ומשתנה ממוסד למוסד. המחקר מציין כי קיים קושי ממשי להעריך את שיעורי הנשירה ממסלולי צבירת הנקודות האקדמיות לתואר ראשון בגלל שאין הגדרת יעד לסיום המסלול. סיבות העזיבה העיקריות הן עומס וקשיים בלימודים, חוסר מוכנות ומסוגלות נפשית ובעיה בתיאום הציפיות ובשילוב המסגרת האקדמית יחד עם החיים התיכוניים.