האם כדאי ללמוד עריכת דין?

זה מספר שנים שקיימת רוויה בשוק עריכת הדין ונשמעות טענות על השחיקה במקצוע, ועם זאת הביקוש ללימודי משפטים עדיין גבוה וסטודנטים רבים מאיישים את המכינות ומוסדות הלימוד הקשורים לתחום. היוקרה וההדר המתלווים לתואר "עורך דין" עדיין קיימות ומתווספות לנגישות המתאפשרת מבחינה לימודית. רכישת ההשכלה המשפטית מוצעת במכללות ומוסדות לימוד רבים ובנוסף מעניקה תעודה ומקצוע למסיימים כך שהלימוד נחשב ליעיל ומשתלם בסופו של התהליך.

יתרונות בשיקולי בחירה בלימודי עריכת דין
על אלה מתווספות גם דרישות הקבלה הנוחות יחסית. עריכת דין הינו תחום לימודים גבוהים שמקבל אליו אנשים בעלי רקע ריאלי והומני כאחד ולא דורש נתוני בגרות או פסיכומטרי גבוהים במיוחד כתנאי לקבלה. הגמישות בעניין זה הופכת אט אט לגדולה יותר ומפתה גם סטודנטים שמבקשים לרכוש השכלה כללית יחד עם מקצוע מכובד. הזמן הקצר והמחיר הנמוך יחסית בהם ניתן לרכוש מקצוע שנחשב מאז ומתמיד לשאיפתה של כל אם יהודייה הופכים לשיקולים המכריעים את הכף לטובת לימודי המשפטים בתשובה לשאלה איזה מקצוע ללמוד.

קשיים בתחום עריכת הדין
עם זאת, לא הכל ורוד בתחום. ההיצע הרב גרם במרוצת הזמן להקשחת התנאים בקבלת הרישיון הסופי על ידי לשכת עורכי הדין. הארכת זמן ההתמחות והמחירים הנמוכים שמשולמים לסטאז´רים במהלך תקופה זו בעבור שעות העבודה הרבות הם עניין שמרתיע רבים. גם לאחר קבלת הרישיון וההסמכה כעורך דין מן המניין לא תמיד קל ופשוט למצוא משרד ראוי שיקבל לעבודה עורך דין צעיר וחסר ניסיון ובטח שלא בשכר גבוה מדי, לפחות בשלב הראשוני. פתיחת משרד עצמאי גם היא מסובכת מעט בשל העלות הגבוהה ובעיקר בשל התחרות הרבה הקיימת בשוק.

מתברגים בשוק העבודה כעורכי דין
ולמרות הקשיים וכפי שכבר הזכרנו, הביקוש ללימודי משפטים עדיין גבוה. מעבר לסיבות שהזכרנו לעיל ולמרות הקשחת התנאים ומבחני הסיום שמציבה לשכת עורכי הדין במטרה לסנן את מספרם הרב של העוסקים בתחום, יש לזכור כי בעל רישיון בעריכת דין יוכל להשתלב באינספור תחומים מגוונים במשק כיועץ משפטי של חברות וארגונים מהמגזר הפרטי, העסקי והממשלתי.