רפואה משלימה זה לא תואר!

המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) החליטה שלא לאשר פתיחתם של מסלולים אקדמיים בתחום הרפואה המשלימה. החלטה זו הגיעה לאחר קיומה של ועדה שביקשה לאפשר תואר ראשון בלימודי האדם שאמורים להוות את הבסיס שאיתו מטפלים ברפואה משלימה יקבלו רישוי. חברי המל"ג פסלו בסופו של דבר את הבקשה מאחר והם מטילים ספק בביסוס המדעי לרפואה המשלימה, וטיעון זה הוא שסתם את הגולל על עתידה האקדמי של הרפואה המשלימה.

כוחה של המועצה להשכלה גבוהה
כל עניין הרצון להכליל את לימודי הרפואה המשלימה באקדמיזציה נוצר כשהמסלול האקדמי של המכללה למנהל ביקש לפתוח תכנית לימודים לתואר ראשון ברפואה משלימה כשהם פועלים בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת בן גוריון. לבקשה זו הצטרפה מאוחר יותר מכללת רידמן לרפואה משלימה שביקשה אף היא להפוך למכללה אקדמית ולהעניק לבוגריה תואר ראשון באותם מקצועות שבהם היא מתמחה.

הקמתה של ועדה חדשה
הנושא של תהליך האקדמיזציה לתחום הרפואה המשלימה מאוד וותיק, אך בשל בקשותיהן של המכללה למהל ומכללת רידמן הוחלט פה אחד להקים וועדה שתדון בשאלות עתידה האקדמי של הרפואה המשלימה. השאלות שאלו במסגרת הוועדה דנו בסוגיות חשובות באשר לביסוס המדעי של תחום הרפואה המשלימה ובאשר לכדאיותה של האקדמיזציה של לימודים אלה, ונשקלה גם האפשרות לשייך את תחום הרפואה המשלימה למסלול ההתמחות של בית הספר לרפואה.

השיקולים בעד הכרתה של הרפואה המשלימה לצורך תואר אקדמי
אחד מהקלפים המנצחים מצדם של המצדדים והדוחפים שלהפיכת תחום זה לאקדמי היה שמיסוד הרפואה המשלימה ימזער את הנזקים ואת מקרי השרלטנות הרבים שקיימים כיום בתחום ואף יסייע לפיקוח עליו, וזאת מתוך ידיעה שלרפואה המשלימה יש היענות רצינית בקרב הציבור הישראלי, ולכן בסופו של דבר הפיכת התחום לאקדמי תשרת לא רק את בעלי האינטרסים אלא גם את כלל הציבור. יחד עם זאת, כל מה שקשור לביסוס המדעי של התחום נותר ללא מענה ונתון לפולמוסים רבים, ולכן ההכרעה בסופו של דבר נבעה משאלת הביסוס המדעי.