המכללות מתחזקות!

החל מאמצע העשור הראשון של שנות האלפיים, מספר הנרשמים למכללות היה מעט יותר גבוה ממספר המועמדים ללמוד באוניברסיטאות – מהפך בפני עצמו. מאז ואילך, מספר הנרשמים למכללות גדול פי 150% מזה של הנרשמים לאוניברסיטאות. אמנם במרוצת השנים הוקמו יותר מכללות לעומת אוניברסיטאות אולם אין זה ההסבר היחיד לגידול המואץ במספר הנרשמים. מדובר בעיקר על הפערים בין אי העמידה בדרישות המכללות בנתוני קבלה ובין דרישות האוניברסיטאות; הציון הפסיכומטרי הממוצע של המועמדים לאוניברסיטאות גדול באופן ניכר מזה של המועמדים להתקבל למכללות, מה שמקל על המועמדים להתקבל דווקא למכללות.

מכללות מתוקצבות
 מלבד האוניברסיטאות, גם המכללות מתוקצבות; מתוך למעלה משישים מכללות שקיימות בארץ, 75% אחוזים מהן מתוקצבות, ובהן לומדים כ-60% מן הסטודנטים לתואר הראשון. בכך ישנה הנגשה גבוהה של שכבות אוכלוסיה ממיקומים גיאוגרפיים מגוונים אל התואר – ולמעשה הבטיחה בפני אוכלוסיות שלא היוו חלק גדול באקדמיה לתפוס מסלול לימודים מבטיח.

	בשנים האחרונות המכללות מתחזקות

שגשוג שוק המכללות
המדינה עדיין נמצאת בתהליכי החלטה כיצד להתייחס לעניין הפיקוח על המכללות; באם השיקולים יהיו דמוגרפיים ומקצועיים לפי אופי המגמות המתפתחות בתעסוקה ובאקדמיה, או באם שקיים היצע וביקוש שפועלים על פיהם. המדינה מחזיקה בשליטה על פתיחת המכללות אולם לעתים קרובות נכנעת ללחצים כאלו ואחרים המובילים לפתיחתן, על אף שלא לכל אחת מהן ישנה הצדקה כלכלית או אקדמית ועדיין ממשיכות לפעול – בדרך כלל עם מימון ציבורי.

תקצוב גבוה למכללות
הסטודנטים הלומדים במכללות פרטיות ואף ציבוריות בשנים האחרונות מגיעים גם משכבות סוציו אקונומיות חזקות ולמעשה מממנים במכללות הפרטיות שכר לימוד גדול פי 3 מזה המשולם במכללות הציבוריות. זאת, למרות שהמכללות נהנות מתמיכה ציבורית גדולה, עקב היותן מוגדרות כ"חברות לתועלת הציבור" אשר זוכות לזיכוי במס על התרומות שהן מקבלות.

תוכניות נוחות יותר
במכללות ניתן לתכנן לעתים קרובות תוכניות לימוד נוחות שתתאמנה למצב המשפחתי וללוח הזמנים של הסטודנט. פעמים רבות מדובר על סטודנטים מעל לגילאי 30 או 40 אשר מקיימים חיי משפחה ועסקים ומעוניינים לשלב לימודי תעודה מקצועיים להסבה מקצועית, או שמוצאים את הזמן להשלים לתואר שני במנהל עסקים למשל.

לכתבות נוספות בתחום -

בריחת מוחות, יש לפעול

המל"ג מעודדים מכללות?
המל"ג ע